ויטמין D, ששמו הרפואי הוא קלציפרול, הוא אחד מסוגי הויטמינים המצטברים בכבד בגוף האדם. ויטמין D מתקבל מהשמש ומהמזון. לאחר מכן הוא עובר שינויים בכבד ובכליות.
מהו ויטמין D?
ויטמין D הוא הכרחי בגוף האדם. ויטמין D עונה על הצורך בוויטמין D הטוב ביותר. קרני השמש מסונתזות על ידי העור והופכות לוויטמין D. מסיבה זו, ניתן ליטול ויטמין D לרוב בקיץ ובאביב. באביב ובקיץ, הפנים, הידיים והרגליים צריכות לקבל לפחות 20 דקות של שמש.
ויטמין D הוא ויטמין חשוב מאוד במיוחד לפיתוח העצם ובריאות השיניים. העצמות זקוקות לזרחן ולסידן. ויטמין D יכול גם לספק את הצורך בסידן וזרחן. הדרישה היומית של ויטמין D בגוף האדם היא 1000 יחידות. על מנת להגיע לכמות זו יש צורך להשתזף כל 20 דקות מדי יום. כמות מספקת של סידן אינה אומרת שהגוף אינו זקוק לוויטמין D. העצמות והשיניים של אנשים שאינם נוטלים ויטמין D אינם יכולים להפיק תועלת מסידן בגוף.
כמה ויטמין D צריך לקבל?
ערכי ויטמין D חשובים מאוד לגוף האדם. אנשים רבים בארצנו מתמודדים עם העובדה שאין להם מספיק ויטמין D לאחר מדידת ויטמין D. רמת ויטמין D שונה מאדם לאדם. הסיבה לכך היא שוויטמין D ממלא תפקיד במילוי פונקציות שונות בגוף. רמות ויטמין D שונות אצל אנשים חולים, בהריון או בילדים. אנשים מסוימים עשויים להזדקק ליותר ויטמין D. במיוחד בילדים, נשים בהריון, חולי מחלות כרוניות וחולי סרטן, יש לקבוע בקפדנות את רמת ויטמין D.
אצל אנשים בריאים, רמת ויטמין D המינימלית צריכה להיות 40 NG/ML, רמת ויטמין D המקסימלית צריכה להיות 100 NG/ML, והטווח הטוב ביותר צריך להיות 50-70 NG/ML. בחולים כרוניים, רמת ויטמין D המינימלית צריכה להיות 50 NG/ML, רמת ויטמין D המקסימלית צריכה להיות 100 NG/ML, והטווח הטוב ביותר צריך להיות 60-80 NG/ML. בחולי סרטן, רמת ויטמין D המינימלית צריכה להיות 50 NG/ML, רמת ויטמין D המקסימלית צריכה להיות 100 NG/ML והטווח הטוב ביותר צריך להיות 70-80 NG/ML.
גורמים לויטמין D גבוה ונמוך
הסיבה הגדולה ביותר למחסור בויטמין D היא שהגוף אינו מקבל מספיק קרני UVB מהשמש. כי ויטמין D מהשמש לא ניתן להשיג בשום אמצעי אחר. עודף משקל גם מגביר את המחסור בוויטמין D. בנוסף, תזונה צמחונית יכולה להוביל למחסור בוויטמין D.
הגורמים לעודף ויטמין D הם בעיקר עודף סידן בגוף. בנוסף, הפרעות פסיכולוגיות, יתר לחץ דם, כאבי שרירים ועצמות עלולים להוביל לשקיעת סידן באיברים רכים וברקמות בעצמות ארוכות. זה גורם לעודף של ויטמין D.