נשיא מרכז היגיינה רפיק סיידאם (RSHM) Assoc. ד"ר. מוסטפא ארטק אמר לסוכנות Anadolu (AA) כי זיהומים נוסוקומיים מוגדרים כזיהומים המתפתחים אצל המטופל במהלך אספקת שירותי הבריאות ומתרחשים תוך 48-72 שעות לאחר האשפוז ותוך 10 ימים בממוצע לאחר השחרור.
בהצהרה כי זיהומים בבתי חולים עלולים להתפתח עקב חיידקים, פטריות, טפילים ווירוסים, אמר ארטק כי חום החולה, הפרשות במקום הניתוח, זיהוי ממצאים חריגים בדם, קביעת שינויים מסוימים בתפקודי הנשימה ובדיקה גופנית הם אינדיקטורים ל זיהום בבית חולים. בהצהרה כי יש לאשר את הממצאים בבדיקות מעבדה, הסביר ארטק כי לא ניתן להעלים לחלוטין זיהומים בבתי חולים.
ארטק אמר כי זיהומים נוסוקומיים משתנים מבית חולים לבית חולים, ממדינה למדינה ומשירות לשירות בבית החולים, וכי הם נראים לרוב ביחידות טיפול נמרץ בהן מטופלים חולים החיים עם מכשירים רפואיים. בהצהרה כי חולים בתחילת החיים ובסופם נמצאים גם בסיכון לזיהומים נוסוקומיים, אמר ארטק, "מכיוון שמערכת החיסון שלהם חלשה מאוד, הסיכון לזיהום גבוה בהרבה אצל אלו מעל גיל 65 ואצל יילודים, במיוחד במחלות 1-2 החודשים הראשונים."שיעור התמותה גבוה!
ארטק דיווח כי הנזק שנגרם כתוצאה מזיהום בבתי חולים גבוה יותר מזיהומים אחרים ושיעור התמותה גבוה יותר. ציין כי המיקרואורגניזמים הנוצרים בבית החולים עמידים יותר מחיידקים אחרים, אמר ארטק שכאשר מתרחש זיהום עקב חיידקים רב עמידים, במיוחד ביחידות לטיפול נמרץ, שיעור התמותה יכול להגיע ל-70 אחוז.
ארטק,'' בארה"ב מדי שנה מתים 90 אלף איש עקב זיהומים בבתי חולים. בטורקיה, אנחנו לא יכולים לתת נתונים כי אין נתונים מדויקים. כאשר אנו מקבלים שהתנאים זהים ומשווים את אוכלוסיית ארה"ב וטורקיה, אנו יכולים לקבל שלפחות יותר מ-20 אלף איש מתים כתוצאה מזיהומים בבתי חולים בטורקיה, שכן בארה"ב יש פי 4 מאוכלוסיית טורקיה, '' הוא אמר.בהסבירו שמערכות ההגנה של מיקרואורגניזמים נעשות עמידות יותר בהתאם למשקל התרופה המשמשת, אמר ארטק, "בהתאם לאנטיביוטיקה המשמשת, המיקרואורגניזמים הרגישים לאנטיביוטיקה בגוף נעלמים, והעמידים מתחילים להתיישב במקומם. , או שהמיקרואורגניזם הרגיש לאנטיביוטיקה הזו מתחיל להראות עמידות כאשר הוא נתקל באנטיביוטיקה הזו." אמר.
בהצהרה כי התרופות שיש להשתמש בהן כדי לחסל את הזיהום הנוזוקומי הן יקרות וכי לפעמים ניתן להשתמש ביותר מאנטיביוטיקה אחת יחד, אמר ארטק, "טיפול בזיהום בבית חולים המתרחש מלבד הטיפול המופעל על המטופל גם מייקר את העלות, מאריך תהליך הטיפול וגורם לאובדן המטופל".מגדיל את עלות הטיפול
בציינו כי משך האשפוז ועלות הטיפול עולים עקב זיהומים בבתי החולים, אמר ארטק, "טיפול בזיהומים בבתי חולים מביא נטל נוסף של כ-1500 דולר לכל חולה, מלבד הטיפול במחלה העיקרית". בהדגישו שתנאי בית החולים ואנשי הבריאות הם האחראים היחידים לזיהומים בבתי החולים, אמר ארטק כי לא ניתן למנוע זיהומים בבתי חולים באמצעות היגיינה ואמצעי זהירות אישיים.
ארטק, שהזהיר כי הטיפול של המטופל באתר הפצע, קבלת מבקרים רבים ואי הקפדה על כללי ההיגיינה יקלו על התפתחות זיהום בבתי חולים, הפנה גם את תשומת הלב לעובדה שהזיהום בבית החולים מועבר במגע. ארטק קבע כי ניקוי ידיים חשוב מאוד לאנשי שירותי הבריאות, מלווים ומטופלים, ואמר: "יש לנקות את הידיים עם חומרי חיטוי מבוססי סבון או אלכוהול לפחות עם הרבה מים לפני ואחרי מגע עם כל מטופל, לפני ואחרי לבישת כפפות. יש לנקות 30 שניות.מצעים וציוד המשמש את המטופל צריכים להיות נקיים והחומרים המשמשים לכל מטופל צריכים להיות ספציפיים לאותו מטופל. במיוחד חולים שידוע שהם נגועים צריכים להיות מבודדים בבתי חולים. יש לעקר את החומרים המשמשים אותו מטופל ולנקות את הפסולת.'' ארטק, שציין שאשפוזים ארוכי טווח גם מגבירים את הסיכון לזיהום, אמר:''יש לאשפז את המטופל זמן קצר לפני מועד הניתוח והמטופל צריך להיות מאושפז. משוחרר בהקדם האפשרי''
הכשרה לאחיות ומומחיםבהצהרה כי נשיאות המרכז להיגיינה נקטה בפעולה לצמצום זיהומים נוסוקומיים יחד עם המנהל הכללי לשירותי טיפול, ציין ארטק כי מאז שנת 2005 הוקמה ועדה מייעצת מדעית לזיהומים נוסוקומיים, הוקמה תקנת בקרת זיהומים למוסדות אשפוזים. מוכנים, ניתנה הכשרה לסיעוד בקרת זיהומים, ו-247 אחיות הוסמכו עד כה. ארטק אמר כי ניתנה הכשרה למומחים העוסקים בתחום זה וכי כ-70 מומחים הוסמכו לזיהומים בבתי חולים.
�
דו"ח SAI
מנגד, בדו"ח ביקורת הביצועים בנושא "מאבק בזיהומים בבתי חולים" שהוכן על ידי בית המשפט לחשבונות טורקיה ונשלח לאסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה, נאמר כי שיעור הזיהומים הנופשיים בטורקיה הוא בין 5-15 אחוז. . בדו"ח צוין כי, "נתונים סטטיסטיים על זיהומים נוסוקומיים והזדמנויות עכשוויות להילחם בזיהומים נוסוקומיים לא נותחו על ידי משרד הבריאות, ולא נקבעו יעדים, יעדים ואסטרטגיות".זיהומים בבתי חולים נבחנו בכותרות העיקריות של "תכנון פעילות הלחימה והלימות המבנה הארגוני" ו"יעילות פעילות הניטור והמניעה". בדיקות במקום בוצעו על ידי קבוצת ביקורת ביצועים בסך הכל ב-19 בתי חולים, מתוכם 5 מסונפים לאוניברסיטאות ו-14 מהם מסונפים למשרד הבריאות. כמו כן נערך סקר ב-119 בתי חולים ציבוריים. כמו כן, רואיינו מומחים ואנשי אקדמיה רבים מענפים שונים.
