החולה, שהיה ביחידה לטיפול נמרץ במשך שנה בשיטת "אפרזיס", המנקה את התאים הגורמים למחלה מהדם בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אנקרה, ולא הגיב לטיפולים תרופתיים, חזר לחיי היום-יום שלו. .
הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אנקרה במחלקה לגסטרואנטרולוגיה מרצה פרופ. ד"ר. מוראט טורונר, "קוליטיס"
הוא אמר שיש שני תת-סוגים של "מחלת מעי דלקתית" המכונה "קוליטיס כיבית" ו"מחלת קרוהן".
בהצהרה כי לא ניתן לטפל במחלה זו בשיטות העדכניות, המחלה שהולכת לישון מעת לעת, לעיתים מחמירה, נתנה את המידע הבא:
"אצל חלק מהחולים מצב השינה נמשך זמן רב במקרה. בשלב הראשון של הטיפול משתמשים בתרופות שיש להן פחות תופעות לוואי וניתן להשתמש בהן לאורך זמן. אם המחלה מתקדמת, תרופות עם יותר תופעות לוואי נעשה שימוש. למרות שמנגנון המחלה אינו ידוע, הגוף רואה במעיים את האויב וזה במקרה זה מתפתח מצב דלקתי במעיים.לכן יש להשתמש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון בשלב מתקדם שלב. אם משתמשים בתרופות אלו לאורך זמן עלולות להופיע תופעות לוואי קשות. ניתן לראות תופעות לוואי אלו בצורה של זיהומים קשים".
בהצהרה כי נטייה גנטית יעילה בהופעת המחלה, המופיעה בעיקר בגיל 30-40 אצל נשים וגברים כאחד, אמר טורנר, "יש אנשים שיכולים ללקות במחלה אפילו בגיל 70".
בציינו שקוליטיס כיבית נותנת תסמינים עם שלשול דמי וקרוהן עם שלשולים וכאבי בטן, חלק מהחולים עלולים לחוות צואה ממקומות כמו הפה, איברי המין והעור. הוא הדגיש כי גם בטיפול בקורטיזון, שהצליח בשנות ה-20. ההצלחה ירדה מאוחר יותר.
בהצהרה כי נעשה שימוש בשיטות טיפול ניסיוניות כנגד מחלות מעי דלקתיות, הגורמות לבעיות פסיכולוגיות קשות בחולים, קבע טורנר כי שיטת ה"אפרזיס", המנקה את התאים הגורמים למחלה מהדם, היא אחד מהטיפולים הניסיוניים הללו.
הסביר כי חולת קרוהן בת ה-20, שעברה אפרזיס בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אנקרה, לא הגיבה לכל טיפול למרות שהוחזק ביחידה לטיפול נמרץ במשך שנה. ד"ר. מוראט טורנר העביר את המידע הבא על הבקשה המדוברת:
"בשיטת האפרזה שהחלנו על החולה, ניקינו את התאים שגרמו לתגובה מוגזמת ובלתי מובנת בדמו של החולה, כי הוא ראה במעיים אויב, על ידי סינונם ממערכת הדם. מאחר והתאים הללו היו ניקה, התסמינים של מחלת מעי דלקתית אצל החולה נעלמו. הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אנקרה, המחלקה לגסטרואנטרולוגיה טורקיה" "מרכז לאפרזה טיפולית הוא אחד המרכזים המתקדמים בארץ עם תנאי חדר ניתוח. כדי ששיטת האפרזה תצליח , ישנה חשיבות רבה לכך שהוא יבוצע במרכזים עם תנאים מתקדמים הן בגסטרואנטרולוגיה והן באפרזה".
בהצהרה כי הפיסטולות שנפתחו במעיים של חולת הקרוהן, שהטיפול בה הושלם, נסגרו לחלוטין, החולה חזר לחיי היום-יום שלו לאחר שנעלמו תסמיני המחלה, והתרופות המדכאות את מערכת החיסון צומצמו, "עם זאת. , זה לא אומר שהמטופל החלים לחלוטין. המעקב חייב להימשך. ייתכן שיהיה צורך לחזור עליו לאחר זמן מה", אמר.
בהצהרה שאותו טיפול התחיל לחולה אחר עם קוליטיס כיבית, אמר טורנר, "למטופל הזה היו גם בעיות הקשורות לתרופות. ביצענו את ההליך הראשון בשבוע שעבר. יש צורך לחזור על זה 4 פעמים נוספות. אנחנו מתחילים לקבל את תוצאות רק לאחר ההליך השלישי. אנו עוקבים אחר התפתחות החולה לאחר כל פרוצדורה. "שיעור ההצלחה בתת-סוג זה של המחלה הוא מעל 50 אחוז. תוצאות טובות התקבלו ממחקר שנערך בגרמניה", אמר.
"לשיטה אין תופעות לוואי"
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אנקרה ראש המרכז לאפרזה טיפולית פרופ. ד"ר. אוסמן אילהאן גם קבע כי לשיטת האפרזה אין תופעות לוואי.
אילהאן ציין כי לא ניתן ליישם שיטה זו בכל חולה וכי ניתן ליישם אותה על חולים המאושרים על ידי ועדת האפרזה של משרד הבריאות, בדו"ח ועדת מומחים לגסטרואנטרולוגיה.
"בשיטה זו נאספים תאי ההגנה הגורמים לדלקת במעיים. הדם שנאסף מהמטופל בטכניקת האפרזה מסונן, הפרידו את הלויקוציטים הגורמים למחלה והדם שמנקה מהתאים הללו ניתן ל- המטופל שוב. ההליך נעשה פעם בשבוע במשך 5 שבועות ברציפות."
בהצהרה כי בהכנת טקסט שעליו ניתן להחיל מטופלים בשיטת האפרזה, אמר אילהן כי נושא זה יידון גם בוועדת האפרזה של משרד הבריאות.
ציין כי המחקרים על חיסול מוחלט של "מחלות מעי דלקתיות" עם השתלת תאי גזע מזנכימליים נמשכים, אילהן אמר כי ניתן להגיע ל-100 אחוז הצלחה נגד המחלה בטיפול זה.
בהסבירו כי בהשתלת תאי גזע מזנכימליים, מטרתה היא להשמיד לחלוטין את התאים הגורמים למחלה במח העצם של החולה ולמנוע את שחרורם למחזור הדם, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת אנקרה במחלקה להמטולוגיה פרופ. ד"ר. אילהן אמר:
"כמה מחקרים נעשים בעולם לגבי השתלת תאי גזע מזנכימליים. אחד מהמחקרים הללו לא הצליח כי תא הגזע שנלקח מאדם שלישי הושתל לחולים. עם זאת, תאי גזע שנלקחו מהחולה עצמו או מקרוביו. עם תאימות רקמות יש להשתיל. בעתיד הקרוב יש לבצע דלקת בשיטת טיפול זו. ייתכן מיגור מוחלט של מחלת מעיים".
מהי מחלת תחתית דליקה?
מחלת מעי דלקתית, שהיא לרוב דלקת כרונית (ארוכת טווח) במערכת העיכול, מתקדמת עם כיבים, נפיחות, פציעה, דימום ופגיעה בדופן המעי.
באופן כללי, ישנם שני סוגים שונים של מחלות מעי דלקתיות: "קוליטיס כיבית" ו"מחלת קרוהן". בנוסף, קיים סוג ביניים של מחלת מעי דלקתית שלא בדיוק דומה לקוליטיס כיבית או מחלת קרוהן, כלומר צורה בלתי מוגדרת.
המשימה החשובה ביותר של המעי הגס היא ספיגה חוזרת של מים במעי לדם. בקוליטיס כיבית לא ניתן לממש פונקציה זו עקב דלקת בשכבה המאפשרת ספיגה חוזרת של מים. לפיכך, הסימפטום החשוב ביותר של המחלה מפתח שלשול. דלקת (דלקת) בשכבת הכיסוי הרירית הזו גורמת לנזק לרקמות, ובכך לכיבים ודימומים.
שלשול גורם ליציאות מוגברות ולכאבי בטן. לפיכך, מופיעים אצל החולים תסמינים כמו צואה דמית, דימום פי הטבעת (דם מהחלחולת), כאבים במהלך עשיית הצרכים, צורך דחוף בעשיית צרכים, שלשול מתמשך, כאבי בטן (בעיקר התכווצויות), ירידה במשקל וחום.
המחלה מציגה החרפות ותקופות של רגיעה מדי פעם. למרות שמדובר במחלה לכל החיים, חיים פעילים נורמליים אפשריים עם טיפול.
קוליטיס כיבית מבולבל לעתים קרובות עם מחלת קרוהן. בקוליטיס כיבית, רק הרירית השטחית של המעי הגס (המעי הגס והרקטום)
בעוד השכבה (רירית ותת-רירית) חולה, במחלת קרוהן, זה יכול לקרות בכל מקום במערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת (פי הטבעת). בניגוד לקוליטיס כיבית, במחלת קרוהן, כל שכבות דופן המעי, לא רק השכבה השטחית, נפגעות בחלק של המעי בו מתרחשת המחלה.
