הדרך הננקטת בעקרון ההפעלה הסטנדרטי היא כדלקמן. נוצר גירוי מהאזור הנקרא "צומת הסינוס" הממוקם באטריום הימני של הלב, והגירויים מגיעים לאזור הנקרא הצומת האטריו-חדרי בין הפרוזדורים והחדרים, לאחר תקופת המתנה קצרה, מפרידים את החדרים ו, הודות לסיבים המוליכים חשמלית המיוחדים באזור האנטומי שאנו מכנים מחיצת החדרים, החדרים נשארים זהים. עם גירוי זה, שני החדרים מתכווצים בו זמנית והדם בחדר הימני מוזרם לריאות, והדם בחדר השמאלי מוזרם לאבי העורקים.
מהי טכיקרדיה?
מחזור זה מתרחש באופן אוטומטי לאורך חייו של אדם, וגירוי והולכה חשמליים שומרים על התפקוד החיוני של הלב על ידי כיווץ מכני של שריר הלב. קצב הגירוי החשמלי של הלב מושפע גם מתגובות כימיות בגוף. פחד, התרגשות, חרדה, פעילויות הדורשות מאמץ מפעילים את ההורמונים בגוף. הורמונים אלו מגדילים את מספר הפעימות בדקה של הלב, כלומר את קצב הלב, ובכך מגדילים את נפח השבץ לדקה. כך, בתקופות בהן הגוף זקוק ליותר זרימת דם, הלב מואץ ומראה את היכולת לענות על צרכים פיזיולוגיים.
למרות שמצב זה, שאנו קוראים לו סינוס טכיקרדיה, מאופיין בהאצה בלב, מדובר בתהליך פיזיולוגי צפוי והכרחי. מלבד מצבים אלו, האצת הלב על אף שהגוף אינו זקוק לכך, גורמת גם היא לטכיקרדיה, אך זהו תהליך לא תקין, לא טבעי.
חריגות במערכת ההולכה עשויות להתרחש עם האצת תהליך מיצוי הגירוי ללא תלות בצרכים הפיזיולוגיים, כמו גם עם הפעלת קצרים חריגים בלב, שהם בדרך כלל מולדים. במקרים מסוימים, כל נקודה בלב מלבד צומת הסינוס רוכשת את הפוטנציאל לייצר חשמל ומתחילה לייצר חשמל באופן עצמאי מחוץ למערכת ההולכה הרגילה של הלב. בהתאם למיקומו בפרוזדור או בחדר, הוא יכול לאפשר לנו לאבחן אותו על ידי חשיפת ממצאים מורפולוגיים אלקטרוקרדיוגרפיים בתמונות שונות.
מה גורם לדפיקות לב?
אופי התקפי דפיקות לב שונה בהתאם לאופן שבו הם מתרחשים. לטכיקרדיות והפרעות קצב יש הבדלים ברורים בהתאם לאופן שבו הם מתרחשים. לדוגמה, פריקות חשמליות שמקורן באזורים רבים בפרוזדורים עשויות להופיע עם הפרעת קצב כאוטית ולא סדירה הנקראת פרפור פרוזדורים. בנוסף, טכיקרדיות הנגרמות מקצר חשמלי בלב עלולות לגרום להתקפי טכיקרדיה רגילים הגורמים להאצה משמעותית בלב. גירויים חשמליים שמקורם באזור אחד או יותר של חדר הלב עלולים לגרום לתחושת תקלה, שאנו מכנים "אקסטרה-סיסטולה חדרית", כמו גם להפרשות רצופות ושוב כאוטיות, שאנו מכנים טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים, ולעיתים להוביל לפרפור חמור. טכיקרדיות שאינן תואמות את החיים.
האם טכיקרדיה והפרעת קצב שונים זה מזה?
אחרי הכל, לא כל טכיקרדיה או הפרעת קצב זהים. קביעת המקור, מציאת הסיבות הבסיסיות, הבדלים עשויים להתרחש בתהליך הטיפול. בעיות מערכתיות כגון הפרעות בהורמון בלוטת התריס, הפרעות בבלוטת יותרת הכליה, אנמיה יכולות להיות גם הגורם להפרעות בקצב. מחלות מסתמי לב, מחלות כלי דם כליליים, בעיות בשריר הלב עלולות להיות הגורמים הבסיסיים להפרעות בקצב.
טכיקרדיות או הפרעות קצב לא תמיד מורגשות על ידי המטופל. זה יכול להיות שזה קורה מעת לעת. למעשה, בהפרעות קצב רבות, ייתכן שלא תימצא הפרעת קצב במהלך הבדיקה. מסיבה זו, הפרעות טכיקרדיה והפרעות בקצב הן בעיות שיש למנות אותן בשיטות שונות.
חלק מהפרעות הקצב עלולות להתבטא לא בהאצה בלב, אלא בהאטה להיפך. בעיות מולדות או נרכשות במערכת ההולכה הלבבית עלולות לגרום להאטה מוגזמת של הלב. תסמינים כגון עייפות קיצונית, אפל, סחרחורת, עילפון נראים בחולים אלו.
מדוע מבוקש א.ק.ג.?
כאשר המטופל פונה לרופא, הוא עובר בדיקה גופנית מפורטת. מדידת לחץ דם, א.ק.ג ואקו לב הן הבדיקות שצריך לעשות כסטנדרט. בהחלט יש להעריך בדיקות דם שגרתיות מהסיבות שציינתי לעיל. במקרים מסוימים, ניתן לזהות הפרעת קצב במהלך הבדיקה וב-EKG. הטיפול מתוכנן בהתאם לסוג הפרעת הקצב. ניטור קצב הלב 24 שעות ביממה, כלומר בדיקת הולטר, היא אחת הבדיקות החשובות מבחינת האבחנה. עם זאת, בתוך 24 שעות, ייתכן שהמטופל לא יחווה את הפרעת הקצב שעליה הוא מתלונן. במקרים כאלה, מתבצע ניטור קצב ארוך יותר.
כיצד מתבצע מחקר אלקטרופיזיולוגי?
בהתאם לסוג הפרעת הקצב המתגלה, הטיפול מתוכנן בשינויים באורח החיים, בטיפול תרופתי או בשיטות ניטור ללא תרופות. מחלות לב וכלי דם עשויות להיות אחראיות להפרעות קצב מסוימות. ייתכן שיהיה צורך להעריך את החולה באמצעות אנגיוגרפיה כלילית. תיאור המטופל של הפרעת הקצב חשוב מאוד לרופא כדי לקבל מושג כללי. החולה עלול לחוש טכיקרדיה גם במצבים כמו מצבים רגשיים כמו חרדה, יכולת מאמץ נמוכה מסיבות שונות. עם זאת, אם תלונתו של המטופל גורמת לנו לחשוד בהפרעת קצב, אך אף אחת מהבדיקות לא יכולה לזהות הפרעת קצב, ייתכן שיידרשו שיטות אבחון הנקראות מחקרים אלקטרופיזיולוגיים. מחקר אלקטרופיזיולוגי הוא הליך אבחון המבוצע בדרך כלל כדי למדוד את הפעילות החשמלית של האזורים בתוך הלב עם הצנתרים המועברים ללב דרך הוורידים באזור המפשעתי, כדי לתת גירוי חיצוני ללב, כדי לראות אם הפרעות קצב מתרחשות, ואם כן, לראות מהיכן מקורן. לאחר קביעת המיקום והאופי של הפרעת הקצב, מתחילים את שלב הטיפול. עם אנרגיית תדר רדיו או שיטת ההקפאה שאנו מכנים קריותרפיה, האזור או האזורים הגורמים להפרעות קצב וקצרים חריגים מסולקים על ידי שריפה או הקפאה.
כיצד מטפלים בהפרעות קצב?
בחלק מהפרעות קצב חיוניות, ייתכן שיהיה צורך להכניס מכשירים שאנו מכנים ICD (דפיברילטור תוך לבבי), אשר עלולים לגרום להלם חשמלי פנימי ללב.
בהאטות הנגרמות מבעיות מערכת ההולכה בלב, ובהפסקות לסירוגין, יישום סוללות שאנו מכנים "קוצב תוך לב", הממריץ אוטומטית את הלב, יכול להוות שיטת טיפול.
לסיכום, טכיקרדיה והפרעות קצב הם מצבי לב שהערכנו במגוון רחב, שאין להם טיפול אחד, שיש להם רצינות חיונית שונה מאוד ועשויים לדרוש מגוון רחב של מודלים טיפוליים. אוכלוסיית המטופלים, בה אנו אפילו לא מתחילים טיפול תרופתי, אלא דורשות התערבויות שונות מאוכלוסיית מטופלים שאנו עוקבים אחריה בלבד, הדורשת חבישת מכשיר הלם אלקטרו, היא תחום העניין של הקרדיולוגיה. מה שאדם עם תלונה על הפרעת קצב או טכיקרדיה צריך לעשות זה להתייעץ עם קרדיולוג ולקבל את חוות דעתו על הבדיקות והטיפולים הדרושים.
