מומחים קובעים כי המצב המתרחש עם התפתחות זיהום לאחר הפלות מסוג זה מוגדר כ"הפלה ספטית (הפלה) והלם ספטי" בשפה הרפואית, וכי הפלות כאלה נמצאות במקום הראשון בין הגורמים למוות אימהי.
אוניברסיטת אנקרה (AU) הפקולטה לרפואה בבית החולים לגינקולוגיה ומיילדות מרצה א.ש. ד"ר. בולנט ברקר הצהיר כי דימום או כתמים בשליש הראשון של ההריון יכולים להיות סימן ל"הפלה טבעית" והזהיר כי דימום נרתיקי קבוע או מתגבר הוא בדרך כלל מבשר להפלה בלתי ניתנת למניעה.
בהסבירו שהפסקת הריון לפני השבוע ה-28 נקראת הפלה, אמרה ברקר שתמיד קיים סיכון ללידה מוקדמת או הפלה בהריונות, וכי על הרופא והאם לעתיד להיזהר מתסמיני הפלה.
ברקר הצהיר כי דימום נרתיקי או כתמים בשלושת החודשים הראשונים, עם או בלי התכווצויות רחם, הם ממצא נפוץ של איום הפלה, והדגיש כי יש להשתמש בתרופות על פי ידיעת הרופא במהלך ההיריון, שכן תרופות מסוימות עלולות לעלות. הסיכון להפלה.
בציינה כי "דימום נרתיקי קבוע או מוגבר הוא מבשר להפלה בלתי ניתנת למניעה", קבע ברקר כי במקרים כאלה יש לפנות ללא דיחוי לרופא נשים.
-"סיכון גבוה למוות בהתאמה עצמית נמוכה"-
ברקר, "בדרך כלל חום, צמרמורות, חולשה, תחושת עילפון, עלייה בספירת כדוריות הדם הלבנות, כאבי בטן עזים, הפרשות עם ריח מסריח מדם-דלקתי, דימום נרתיקי, ירידה בלחץ הדם, ירידה בכמות השתן, קשיי נשימה, צהבת , יש חשד להפלה ספיגה בהפרעות דימום. "הוא ציין שזה הכרחי.
בהצהרה כי הפלות ספיגה הן הראשונות מבין מקרי המוות של אימהות והלם יכול להתפתח אצל האם לאחר הפלה ספיגה, אמר ברקר כי הפלות כאלה שכיחות במיוחד במדינות מפותחות ומתפתחות. ברקר קבע כי מחקרים הראו שאחוז אחד ממקרי הפלות ספיגה ומקרי מוות קשורים מתרחשים במדינות מפותחות, ו-99% במדינות מתפתחות או לא מפותחות.
בהצהרה שהם נתקלים במקרים רבים של הפלות כאלה בטורקיה, אמר ברקר: "רוב המקרים מתרחשים לאחר ניסיון ההליך בתנאים לא הולמים ובטכניקות גרועות. . .
תרופות נוגדות דיכאון גורמות להפלה!
חלמית, נוצות עוף וכלים צורבים כגון שיפודים, מרצים, אבזמים וחומרים כמו סבון משמשים לרוב לניסיון הפלה. ייתכן שהתיקים לא יספרו על ניסיונות כאלה שהם עשו או עשו, מסיבות כמו מבוכה, אשמה, סודיות או הסתרה. חשוב לרופא להכיר את הסיפור באבחון של זיהום והלם לאחר הפלה ספטית, המובילים לתוצאות קטלניות".
-"הפלה חייבת להיעשות על ידי הרופא"-
בהצהרה שכמה מיקרואורגניזמים גורמים להפלה ספטית ולהלם, אמר ברקר כי הזמן שחלף לאחר ההפלה, התפשטות הזיהום, סוג המיקרואורגניזם וההתנגדות הכללית של הגוף חשובים בשמירה על התפקודים החיוניים של האם המצפה.
ברקר קבע כי escherichia coli, סטרפטוקוקוס בטא-המוליטי מקבוצה B, סטפילוקוקוס ומיקרואורגניזמים בשם זיבה וקלוסטרידיום נראים בעיקר לאחר הפלה וקבע כי הסיכון ל"מוות" גבוה למדי במקרים בהם הזיהום מתפשט מחוץ לרחם. בהדגישו כי הסיבוכים החמורים ביותר במקרים כאלה הם הלם, אי ספיקת כליות חריפה והידרדרות במנגנון קרישת הדם, המשיך ברקר: "בהריון בריא, המבנה החלקלק והמחליק בצוואר הרחם מגן על פנים הרחם מפני מיקרואורגניזמים שעלולים באים מבחוץ. חיידקים יכולים להיכנס לכאן בעצמם או על ידי שימוש במכשירים שאינם סטריליים לחלוטין, במיוחד במהלך הפלה. זיהום יכול להתקדם לזרם הדם ולגרום לאי ספיקת כליות.
הפלות המבוצעות על ידי אנשים שאינם רופאים אחראיות לכ-60-65% מהזיהומים מסוג זה. הישארות בפנים לאחר הפלה או הפלה והיסטוריה של מחלות המועברות במגע מיני גם מגבירים את גורמי הסיכון.
על מנת למנוע את הסיכון לזיהום, יש לבצע הפלה על ידי רופא מומחה ובבתי חולים כנגד הסיכון להתערבות דחופה. הפלה עצמית עקב פחד, בורות או סיבות כלכליות גם מגבירה את הסיכון למוות.
-הפלה אסורה ב-52 מדינות ברחבי העולם-
לפי המידע שמסר ברקר, ההערכה היא ש-300-500 הפלות חוקיות ולא חוקיות נעשות על כל אלף לידות חי בעולם.
25 אחוז מאוכלוסיית העולם (52 מדינות) חיים במדינות עם חוקי הפלות מחמירים. נאמר כי הדבר מגדיל את הבקשה לעסקאות הפלות לא חוקיות ולא בטוחות.
הפלה חוקית בטורקיה עד 10 שבועות.
-"כאשר מתפתחת זיהום, הסיכון למוות אם הוא 20 אחוז"-
כטיפול, השלב הראשון בבית החולים הוא תוספת נוזלים דרך הגישה לכלי הדם. אם ישנה חתיכה ברחם, מוציאים את השאריות בקירוק, ובנוכחות מורסה מבוצעת פעולה כירורגית. אם הזיהום מתפשט, ניתן להסיר את הרחם.
טיפול אנטיביוטי משמש כתרופה. בממוצע האשפוז הוא בין 7 ימים ל-3-4 חודשים. כאשר המחלה מתפתחת, הסיכון למוות אצל האם לעתיד עולה ל-20 אחוז.
2
