בהודעתו ציין ירמיש כי בתנאים של היום, רוב הילדים מבלים חלק ניכר משעות הערות שלהם מול הטלוויזיה, ומצב זה גורם להפרעות בהתפתחותם הנפשית והנפשית.
בהצהרה כי הישארות ממושכת מול הטלוויזיה, במיוחד צפייה בפרסומות וקטעי מוזיקה, עלולה לגרום לעיכובים התפתחותיים חמורים כמו אוטיזם אצל ילדים, הוסיפה ירמיש כי ילדים מתחת לגיל שנתיים שצופים בטלוויזיה לאורך זמן, מושפעים התפתחות השפה שלהם, הקול והתקשורת השקטה, ותקשורת חברתית כמו חיוך.הוא ציין שיכולות המגע והלמידה שלהם נמוכות מבני גילם.
בהסבירו כי אוטיזם היא הפרעה התפתחותית מתרחבת שמתחילה להראות תסמינים לפני גיל 2-3 ונחשבת כנבעת מהידרדרות האיזון הכימי במוח, אמר ירמיש: "למרות שיש קשר סיבתי בין צפייה בטלוויזיה אוטיזם עדיין לא הוכח מדעית, אנשים מתחת לגיל 3 נראים תסמינים דמויי אוטיזם אצל ילדים שגורמים להם לצפות בטלוויזיה במשך זמן רב. בדרך כלל הם יוצרים פחות קשר עין ולא אוהבים להתחבק. יש להם אוצר מילים חלש. מבחינת התפתחות השפה ומתקשים להבין מה מדברים. התקשורת החברתית והכישורים החברתיים שלהם חלשים. הם אדישים לאנשים ולא אוהבים בסביבות צפופות. הם לא אוהבים צעצועים שבני גילם משחקים. הם לא מגלים עניין בנושא , מחיאות כפיים, נפנוף, נפנוף כנפיים כמו ציפור, קפיצה והתנהגויות חריגות חוזרות ונשנות.
מסיבה זו, ירמיש הצהיר כי משפחות בהחלט לא צריכות לתת לילדיהן לצפות בטלוויזיה לפני גיל שנתיים, והוסיפה, "ישנם מחקרים מדעיים רבים וחוויות תצפיתיות שטלוויזיה משפיעה לרעה על ההתפתחות הנפשית והגופנית של ילדים בגיל זה, מעכבת את התפתחות השפה, ופוגעת בתקשורת החברתית ובכישוריהם. זו הסיבה. "האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מדגישה שילדים בגילאי 0-2 צריכים להתרחק ממסכי טלוויזיה כאמצעי זהירות. במרפאה שלנו, אנו מזהים שלילד אחד או שניים יש את זה הפרעה כל חודש".
בהדגיש כי ילדים כאלה צריכים להיות מובחנים על ידי משפחותיהם בשלב מוקדם, פרופ. ד"ר. לדבריו, אי הבחין בילדים עם מצב זה בתקופה המוקדמת ואי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים עלול לגרום לבעיות שקשה לפצותן.
בהצהרה כי אבחון של ילדים עם תסמיני אוטיזם לפני גיל 3 מגדיל את סיכוייהם לקבל טיפול, וכי העמידות לטיפול גבוהה בילדים המאובחנים בגיל מאוחר יותר, קבעה ירמיש כי ילדים כאלה יכולים להתחיל את הלימודים הרגילים בזמן עם אבחון מוקדם. , מעקב וטיפולים התנהגותיים קבועים.
-הרגע היקר ביותר אבד-
הוא ציין שקליפים ופרסומות במיוחד מושכים את תשומת לבם של ילדים צעירים, הוא אמר שילדים רגילים מגלים את העניין הזה בטלוויזיה גם לדברים אחרים. הורים גורמים לתינוקות שלהם לשבת מול הטלוויזיה כדי לבדר אותם או אפילו לחנך אותם. ילדים צופים בסרטוני מוזיקה ופרסומות כדי שיוכלו לאכול יותר. בדרך זו, הם מאבדים את הרגע היקר ביותר עם אמם להתפתחותם הרגשית, השפה והחברתית. משפחות חושבות שילדים לומדים לדבר באופן אוטומטי. עם זאת, ילד רגיל מתפתח שפה ע"י יצירת קשר בין צורת השפתיים והקול של אנשים. התפתחות השפה עלולה להתעכב אצל ילדים שנמצאים מול הטלוויזיה במשך זמן רב, והם עלולים להיות מסוגרים ומנותקים מהחיים. אמהות ומטפלות לא צריכות לשדר טלוויזיה ל ילדים בזמן שעושים עבודות בית. במקום זאת, ספק לה את הסביבה לעסוק במשהו אחר, כמו קריאת ספרי תמונות, שיחה, ציור, משחק עם חברים או צעצועים".
2
