קשירת חצוצרות היא טכניקת מניעה המיושמת לנשים מעל גיל 35 שסיימו את משפחותיהן ושאינן רוצות עוד תינוק.התכונה החשובה ביותר בקשירת התעלות היא שטכניקת מניעה זו היא קבועה. מומחה לגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים האוניברסיטאי איסטיני אופ. ד"ר. נורי פקר ציין כי שיעור ההצלחה של טכניקת המיקרו-כירורגיה המיושמת לנשים שרוצות ללדת שוב לאחר קשירת הצינורות, עומד על בין 50 ל-70 אחוז, ואמר את הדברים הבאים בנושא:
מי צריך לבחור את ההליך?
למרות שאין הגבלת גיל ספציפית לקשירת צינור, מדובר בהליך בלתי הפיך. מסיבה זו זוהי שיטה מומלצת לזוגות מעל גיל 35 ובהחלט לא רוצים להביא ילדים לעולם. בנוסף, מומלץ לקשור את הצינורות אצל נשים הסובלות מבעיות בריאות שונות ואשר לא נוח להן להיכנס להריון. זו שיטה קבועה וקשה מאוד להחזיר אותה.
האם הריון אפשרי לאחר קשירת הצינורות?
לאחר קשירת הצינורות, יש לפתוח את הצינורות מחדש כאשר הרעיון משתנה ורצוי להיכנס להריון שוב. שיטה חלופית נוספת להריון היא הפריה חוץ גופית. יש להעריך את היתרונות והחסרונות של שתי השיטות ולהעדיף את השיטה המתאימה ביותר. תהליך פתיחת הצינורות נקרא 'רנסטומוזיס צינוריות'. זה מבוצע בטכניקות מיקרו-כירורגיות. תהליך זה יכול להתבצע פתוח או סגור.
בשנים האחרונות, עם הכנסת המערכת הרובוטית לחדרי הניתוח, מתבצעות פעולות פתיחת צינור עם הרובוט. ניתוח רובוטי מצוין כשיטה המתאימה ביותר בניתוחי פתיחת צינור. עם זאת, העובדה ששיטה זו יקרה יותר מאחרות מפחיתה את העדיפות שלה. השיטה הסגורה היא שיטה נוספת שיש להעדיף תחילה.
מהם הגורמים הדרושים להצלחה?
לא ניתן לבצע ניתוח פתיחת צינור בכל מטופל. הגורמים החשובים כאן הם;
• באיזו טכניקה נעשה שימוש בתהליך קשירת הצינור
• הזמן שחלף מאז קשירת הצינור
•אורך הצינור שנותר לאחר קשירת הצינור.
סיכון מוגבר להריון חוץ רחמי
בתהליך פתיחת הצינור מתחילים את הפעולה בשיטה סגורה ומעריכים את אורך הצינור. אם יש אורך מספיק של הצינור, מתחיל תהליך פתיחת הצינור. אם אין מספיק אורך צינור, התהליך מסתיים. פתיחת הצינורות היא הליך המבוצע בטכניקות מיקרוכירורגיות. ההסתברות להיכנס להריון שוב בתנאים הטובים ביותר לאחר ההליך היא 50 עד 70 אחוז בממוצע. ההסתברות להריון חוץ רחמי לאחר הליך זה עולה בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה.
