תסמיני דליפת חול בכליות יכולים להשתנות מאדם לאדם. בעוד שחלק מהמטופלים אינם חשים כל כאב וכאב בזמן שפיכת חול כליות, תהליך זה יכול להיות מאוד כואב וכואב בחלק מהחולים.
תיאור המחלה: אבן כליות; הם מסות קשות עם תכולת מינרלים שנוצרת בתעלות הכליה.
למה זה קורה?: היווצרות אבנים בכליה נגרמת משילוב של גורמים רבים. ישנה חשיבות רבה לכמות השתן שנוצרת ומופרשת בכליות, והפרשת חלק מהחומרים הכימיים דרך השתן גוברת בהשפעת גורמים מסוימים, וחומרים אלו משקעים בקלות בשתן, מה שעלול לרדת בהתאם לכמות הנוזלים. נלקח, מה שמוביל להיווצרות גבישים קטנים. לאחר היווצרות הגבישים הללו, הם מתחברים במהירות ליצירת אבנים בכליות.
תלונות וממצאים: כאב בחלל הצד בצד האבן הוא התסמין החשוב ביותר. הכאב יכול להיות כאבי צד חזקים, דוקרים ולעיתים ממושכים ומתמשכים. במיוחד אבנים שיוצאות מהכליה ונכנסות לתעלת השתן (שופכן) גורמות לכאבים חזקים הרבה יותר. עוצמת הכאב עשויה לעלות או לרדת מעת לעת. בנוסף ניתן לראות גם דימום בשתן, צריבה, בחילות והקאות.
אבחון: שיטת הבדיקה הנפוצה ביותר היא בדיקת אולטרסאונד. זהו יישום פשוט ומעשי שאינו מציב בפני המטופלים קשיי יישום. אבחון יכול להתבצע גם בשיטות רדיולוגיות כגון סרט כליות ריק או תרופתי (IVP), ספירלה, טומוגרפיה ממוחשבת. תכנית הטיפול משתנה בהתאם למיקום האבנים, מספרן וקוטר האבנים.
יַחַס:
ריסוק אבנים (ESWL)
מדובר בטיפול מודרני, פרקטי וללא כאבים המבוסס על עקרון שבירת האבנים על ידי מיקוד גלי ההלם (הלחץ) הנוצרים מחוץ לגוף על האבנים בכליה. בשיטה זו, לאחר שבירת האבנים לחתיכות קטנות, ניתן לזרוק אותן מהגוף. הוא אינו יעיל בטיפול בכל האבנים; אבנים גדולות, השמנת יתר, הפרעות דימום, דלקת בדרכי השתן וחסימת דרכי השתן הם הגורמים המעכבים שיטה זו.
שיטות אנדוסקופיות
כמעט כל האבנים התקועות בשופכן (תעלת השתן) שבין הכליה לשלפוחית השתן ניתנות לטיפול באמצעות ureteroscopy. שיטה זו מבוצעת אנדוסקופית (סגורה, ללא חתך בגוף) ללא ניתוח פתוח. במהלך ההליך מגיעים לאבן על ידי כניסה לתעלת השתן בה נמצאת האבן באמצעות מכשיר מואר מיוחד. שוב, אבנים בכליה נכנסות דרך השופכן (תעלת השתן) בשיטת ureterorenoscopy הגמישה, ומפרקים את האבן. ההחלמה והחזרה של המטופל לפעילות היומיומית מהירה מאוד, וניתן לשלוח את המטופל הביתה ב- באותו יום.
ניתוח אבן עורית
הודות להתפתחויות טכנולוגיות וגישות מודרניות, ניתן לטפל כיום ב-99% מהאבנים בכליות בשיטות כירורגיות סגורות. ברוב האבנים מבצעים ניתוח אבנים על עור שלא ניתן לטפל בשיטת ריסוק האבנים או שהן גדולות מספיק כדי להישבר למרות שלא ניתן לצקת אותן. בחתך של 1 ס"מ על העור, נכנסים לכליה באנדוסקופיה ומגיעים לאבנים ושוברים את האבנים הללו ומוציאים אותן. לאחר ההליך, המטופלים יכולים לקום מוקדם עקב היעדר פצעי ניתוח גדולים, להחלים תוך זמן קצר מאוד ולחזור לפעילותם.
ניתוח פתוח
כיום, שיעור ההתערבויות הכירורגיות הפתוחות ירד ל-1-2% הן בשל ההתערבויות האנדוסקופיות (סגורות) אשר מיושמות באופן נרחב עם התפתחויות טכנולוגיות והן בשל איתור וטיפול באבנים כשהן קטנות יותר בגודלן. בשיטה זו ניתן לבחור במקרים בהם ישנן אבנים גדולות ומורכבות הממלאות כמעט את כל חללי הכליות וקיימת היצרות בחלק התחתון של האבנים שתמנע את נפילתן לאחר הטיפול.
שיקולים לאחר הטיפול:
מניעת רפורמת אבנים
"מחלת אבנים בכליות ובדרכי השתן" יכולה לחזור גם אם היא מטופלת. מסיבה זו, יש לעקוב מקרוב אחר חולים עם אבנים בדרכי השתן עם בדיקות נוספות לאחר הטיפול. כיום, חשוב מאוד למנוע היווצרות של אבנים חדשות וכן להוציא בהצלחה את האבנים מהגוף. האמצעי העיקרי היעיל וההכרחי ביותר למניעת צמיחה או היווצרות מחדש של אבנים בכליות ובדרכי השתן הוא שתיית לפחות 2.5 ליטר מים במהלך היום. כך גורמי הסיכון שעלולים ליצור אבנים עם השתן, שיהיו פחות צפופות, יוסרו הרבה יותר בקלות והחומרים הללו לא יוכלו להתאחד ולמוטט. ידוע שחלק ממזונות ומשקאות מגבירים את הסיכון להיווצרות אבנים עקב חלק מגורמי הסיכון שהם מכילים. נושא זה קיבל חשיבות רבה יותר במיוחד ב-10 השנים האחרונות, וחשוב יותר ויותר להעריך את הרגלי התזונה של המטופלים על ידי דיאטנית מנוסה ולתמוך במזונות היומיומיים ברכיבי תזונה מתאימים כאמצעי מניעה. בנוסף, שמירה על משקל מתאים ותרגילים גופניים נאותים הם בין האמצעים היעילים להימנע מגורמי הסיכון שנקבעו. לבסוף, הערכה גנטית מפורטת של אנשים הסובלים ממחלת אבנים, במיוחד חולים במחלת אבנים באחת או יותר ממשפחותיהם, ובדרך זו, קביעת רגישות אפשרית למחלה זו והסיכון להיווצרות אבנים חדשות שעלולות להתרחש בעתיד. חשובים גם למרכזים העוסקים בנושא זה בצורה יעילה, זהו נושא שהוא מתמקד בו ועובד בצורה אינטנסיבית, וזה נושא שיש להתייחס אליו במחלת אבנים שחוזרת על עצמה לעיתים קרובות. אסור לשכוח שמחלת האבנים היא בעיה הדורשת אבחון מוקדם, טיפול בשיטות יעילות והפחות מזיקות ומעקב צמוד מאוד. כך ניתן למנוע אבנים חדשות שעלולות להתרחש בעתיד. מחלת אבן, אשר חשבו שנעלמת בניתוח פתוח לפני כן ועלולה לגרום לבעיות מבניות ותפקודיות שעלולות לחזור לעיתים קרובות ולגרום לבעיות מבניות ותפקודיות בלתי הפיכות בגלל שלא ננקטו אמצעי הזהירות הנדרשים, צריכה להיות מטופלת על ידי מרכז מנוסה בתחום זה. ועם הגישה של יותר מדיסציפלינה אחת, זה יעיל. זה הפך לבעיה שדורשת חקירה מפורטת כמו גם טיפול.
מה צריכים חולי אבנים לעשות?
שתיית מספיק נוזלים כל יום (2-2.5 ליטר, 10-12 כוסות)
ויסות מזון במקרה של מחלת אבנים חוזרת
הליכה ותרגילים קבועים
השגת אורח חיים נטול מתחים
בדיקת שתן חוזרת ובדיקת אולטרסאונד כל 6 חודשים
בדיקת דגימות דם ושתן ותחילת טיפול הכרחי על מנת להבהיר את הגורמים להיווצרות אבנים בגוף
נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים לפני גידול האבנים הקיימות וניקוי האבנים בשיטות מתאימות
צבירת האבנים שנשרו לניתוח ופנייה למרכזים מנוסים העוסקים בנושא זה לבדיקה
אנשים עם מחלת אבנים נפוצה במשפחתם ונתקלים לעיתים קרובות בהיווצרות אבנים צריכים לעבור בדיקות גנטיות במרכזים בעלי ניסיון בתחום זה.
