עם בוא הקיץ החלו להיראות מקרי קרציות. קדחת הדימום של קרים-קונגו, שהיא בין המחלות הנגרמות על ידי קרציות, הייתה גם בין המחלות שהיו נושא למחקרים רבים בימים האחרונים. מודאגים אזרחים העוסקים בחקלאות ובחקלאות בעמק קלקיט של גומשאנה, שהוא המחוז שבו קדחת הדימום קרים-קונגו נפוצה ביותר כתוצאה מעקיצות קרציות בטורקיה. אז מהי קדחת הדימום קרים-קונגו, מהם התסמינים? מהן הדרכים למנוע קדחת דימום קרים-קונגו?
מהי קדחת דימום קונגו פלילית?
קדחת הדימום של קרים-קונגו (CCHF) היא מחלה זואונוטית הנגרמת על ידי וירוס השייך לקבוצת Nairovirus של משפחת Bunyaviridae הנישאת על ידי קרציות, הגורמת למוות על ידי תסמינים כמו חום, חולשה, אנורקסיה, מיאלגיה, כאבי ראש, בחילות, הקאות , שלשולים ודימומים במקרים קשים.זו מחלה זיהומית בעלת אופי (המועברת מבעלי חיים לבני אדם).
CCHF תואר לראשונה בטג'יקיסטן במאה ה-12. המחלה תוארה על ידי הימצאות דם בשתן, ברוק, בפי הטבעת ובחלל הבטן לאחר שהוצמדה לבני אדם על ידי קרציות, ודימום נרחב בכל הגוף. בשנים 1944-45, הוא נראה בקרב חיילים סובייטים, בעיקר עוזר באיסוף יבולים בערבות קרים המערבית באזור קרים ברוסיה. המחלה נקראה קדחת הדימום של קרים. בשנת 1956 התגלה נגיף קונגו בחולה עם חום בזאיר. בשנת 1969, נגיפים של וירוס קונגו ו-Crimean Hemorrhagic Fever נקבעו כאותו וירוס ושמה שונה למחלה ל-Crimean-Congo Hemorrhagic Fever.
המחלה משכה תשומת לב בארצנו לראשונה בשנת 2002 והאבחנה הסופית התקבלה בשנת 2003. מקרי CCHF נראים בחודשי האביב והקיץ בארצנו, החל מהפעלת קרציות שהן גורמי הזיהומים העיקריים של המחלה. המחלה נראית בארצנו בהרמוניה עם אזורי המחיה של מיני הקרציות המדבקות. מקרי קדחת הדימום של קרים-קונגו, שמשכו תשומת לב לראשונה במחוז טוקאט וסביבתה, מתרכזים בעיקר בצפון מרכז אנטוליה, מרכז הים השחור וצפון מזרח אנטוליה.
הגורם הסיבתי הוא וירוס קדחת הדימום של קרים-קונגו, וירוס RNA חד-גדילי מקבוצת Nairovirus ממשפחת ה- Bunyaviridae. המחלה מועברת בארצנו כתוצאה מהיצמדות הקרצייה הנושאת את גורם המחלה העיקרי או ממגע עמה. בארצנו, זן הקרציות העיקרי המעביר את המחלה הוא Hyalomma marginatum. בנוסף, המחלה יכולה להיות מועברת כתוצאה ממגע לא מוגן עם הדם, הרקמה, תחומי הגוף של בעלי חיים או אנשים חולים בתקופה הווירמית.
תקופת הדגירה היא בדרך כלל 1-3 ימים, מקסימום 9 ימים לאחר הצמדת קרציות. 5-6 ימים לאחר מגע עם דם נגוע, נוזלי גוף ורקמות אחרות; מקסימום 13 ימים.
אפשרויות טיפול תומכות מהוות את הבסיס לטיפול במחלה. נכון לעכשיו, אין חיסון מוכח או תרופה ספציפית לסוכן למניעת מחלות. מחקרי פיתוח חיסונים נגד המחלה נמשכים בארצנו.
מחקרים על השליטה בקדחת הדימום קרים-קונגו מבוצעים על ידי משרדנו במסגרת תוכנית. מאחר ונקיחת אמצעי הגנה אישיים עומדת בחזית השליטה במחלה, משרדנו מבצע מאמצים אינטנסיביים ליידע את אזרחינו על המחלה ואמצעי מניעה ולהעלאת המודעות בחברה.
CCHF מתחיל להיראות באביב בארצנו ומתקדם עם שיעור תמותה של כ-4-5%. בהסתכלות על שכיחות המקרים לאורך השנים, ניתן לציין מגמות עלייה וירידה, והמקרה הגבוה ביותר היה 1318 מקרים ב-2009. למרות שנתגלו 343 מקרי CCHF בשנת 2017, הוא עדיין שומר על חשיבותו בארצנו.
כדי להגן מפני קדחת הדימום של קרים-קונגו;
ביציאה לאזורי סיכון קרציות כמו שדות, כרמים, גנים, יערות ואזורי פיקניק, יש ללבוש בגדים המכסים את הגוף עד כמה שניתן על מנת למנוע כניסת קרציות לגוף, יש להכניס מכנסיים לגרביים וכן יש להעדיף בגדים בהירים כדי שניתן יהיה לראות קרציות בנוחות על הבגדים.
בעת החזרה מאזורי סיכון קרציות, על האדם לבדוק האם יש קרציות על גופם וילדיו (כולל מאחורי האוזן, בתי השחי, המפשעה ומאחורי הברך), ובמידה והקרצייה מחוברת, יש לנקות אותה באמצעות חומר מתאים על ידי החזקתו מהחלק הקרוב ביותר של הגוף, בתנאי שהוא לא נוגע בו בידיים חשופות, מבלי לבזבז זמן (כגון בד, שקית ניילון, כפפות).
במקרים בהם האדם אינו יכול להסיר את הקרצייה בעצמו, עליו לפנות למוסד הבריאות הקרוב. יש לציין שככל שהקרצייה מוסרת מוקדם יותר, כך הסיכון להעברת המחלה יורד.
מאחר שהמחלה מתקדמת מבלי להראות תסמינים כלשהם בבעלי חיים, בעלי חיים החיים באזורים בהם המחלה נפוצה יכולים להעביר את המחלה גם אם הם נראים בריאים. מסיבה זו, אין לגעת בדם, בנוזלי הגוף או ברקמות של בעלי חיים בידיים חשופות.
מאחר והמחלה יכולה להיות מועברת על ידי הדם, נוזלי הגוף והתמציות של האנשים הנגועים, על האנשים הבאים במגע עם החולה לנקוט באמצעי ההגנה הדרושים (כפפות, סינר, מסכה וכו').
אנשים עם עקיצות קרציות צריכים לעקוב אחר תסמינים כגון חולשה, אובדן תיאבון, חום, כאבי שרירים, כאבי ראש, בחילות, הקאות או שלשולים במשך 10 ימים ועליהם לפנות מיד למוסד הבריאות הקרוב ביותר אם אחד או יותר מהתסמינים הללו מתרחשים.
קרציות, שהן נשאות, מסתירות ומדבקות של החיידק הגורם למחלה, הן חיות פרוקי רגליים שאינן עפות, אינן קופצות ומטפסות על הגוף בהליכה מהקרקע. אסור להרוג או לפוצץ קרציות המחוברות לגוף או על בעלי חיים בידיים חשופות. אין לעשות לחיצת סיגריות על קרציות, לשפוך חומרים כמו קלן או נפט, שכן הדבר יגרום להתכווצות הקרצייה ולהעביר את תכולת גופה לאדם שהיא מצצה דם.
