היעדר דימום וסת, כלומר העדר מחזור נקרא בשפה הרפואית "אמנוריאה". היעדר מחזור למשך 3-6 חודשים לפחות או היעדר מחזור למשך 3 מחזורים באישה עם מחזור תקין נחשב לאמנוריאה. היעדר מחזור לתקופה קצרה יותר נקרא "איחור במחזור" ו"איחור במחזור".
העדר מחזור לפני גיל ההתבגרות, בהריון, בהנקה ולאחר גיל המעבר הוא תקין ונקרא 'אמנוריאה פיזיולוגית', כל יתר האמנוריאה אינן תקינות, כלומר 'אמנוריאה פתולוגית'.
היעדר מחזור אצל ילדה צעירה בגיל 18 נקרא "אמנוריאה ראשונית". אם לאישה עם מחזור תקין אין מחזור במשך 6 חודשים או יותר, זה נקרא "אמנוריאה משנית".
אמנוריאה ראשונית היא העדר מחזור עד גיל 14 עם גדילה או התפתחות או היעדר מאפייני מין משניים, או היעדר וסת עד גיל 16, ללא קשר לנוכחות גדילה והתפתחות תקינה עם היווצרות מאפייני מין שניוניים. ושכיחותו נע בין 0.1% ל-2.5%. הגורמים העיקריים לאמנוריאה ראשונית הם אי ספיקת גונדאלית (48.5%), היעדר מולד של רחם ונרתיק (16.2%) ועיכוב חוקתי (0.5%) 1,2. אמנוריאה ראשונית עשויה לנבוע מהיפותלמוס או מהמרכז, יותרת המוח, השחלה או הרחם.
גורמים לאמנוריאה ראשונית:
- פתולוגיות של היפותלמוס והיפופיזה, גידולים
- קרום בתולים לא מחורר (אין פתח בקרום הבתולים)
- אגנזה של הרחם והנרתיק
- תסמונת טרנר
- עיכוב בפיתוח מבני
- גלקטוזמיה
- קרום בתולים לא מחוררים (אין פתח בקרום הבתולים)
- מחיצת נרתיק רוחבית (צעיף בנרתיק)
- תת התפתחות מולדת של הנרתיק, צוואר הרחם או הרחם
גורמים לאמנוריאה משנית:
- פיזיולוגי: הריון (הסיבה השכיחה ביותר), ציסטה של הגוף הצהוב, הנקה, גיל המעבר
- עקב דיכוי ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח
- אמנוריאה לאחר נטילת גלולות למניעת הריון
- מתח, דיכאון
- ירידה במשקל, חולשה קיצונית, תת תזונה
- מחלת יותרת המוח: אבלציה של יותרת המוח, תסמונת שיהאן,
- פרולקטינומה (היפרפרולקטינמיה, ייצור יתר של הורמון חלב)
- אנדוקרינופתיות בלתי מבוקרות: סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס והיפר-תירואידיזם
- מחלת שחלות פוליציסטיות
- כימותרפיה
- רדיותרפיה
- אבלציה רירית הרחם
- התפתחות של הידבקויות תוך רחמיות (תסמונת אשרמן)
- טיפול תרופתי: סטרואידים סיסטמיים, דאנזול, אנלוגים GnRh
- אי ספיקת שחלות מוקדמת, גיל המעבר בטרם עת
- סרקואידוזיס
- היפראנדרוגנמיה (עלייה בהורמונים זכריים דמויי טסטוסטרון)
על מנת שאישה תקבל וסת, 4 התאים בגופה חייבים לעבוד באופן קבוע. אלה;
תא 1 רחם ונרתיק
תא 2 שחלות
תא 3 בלוטת יותרת המוח
תא 4 מוח (היפותלמוס)
בהפרעות של תא 1, כלומר הרחם והנרתיק, אין איבר (רחם) שיגיב להורמונים, יש או אנדומטריום, כלומר, הרירית הפנימית של הרחם, או למרות שיש דימום וסת. ברחם, הוא לא יכול למצוא נתיב יציאה עקב החריגה בנרתיק. לפעמים קרום הבתולים עלול להיות סגור לחלוטין (קומת בתולים לא מחוררת). במקרה זה, ייתכן שלא ניתן לראות את הווסת מכיוון שדם הווסת אינו זורם החוצה.
הפרעות ברחם כוללות היעדר מולד של התפתחות של הרחם והחלק העליון של הנרתיק למרות נוכחות השחלות (Müllerian agenesis).
בנוסף, לעיתים אצל פרטים זכריים גנטית, מאחר וקיימת חוסר רגישות להורמון הגברי אנדרוגן, לא מתפתחים איברי המין החיצוניים הזכריים שאמורים להתפתח בהשפעת הטסטוסטרון ולאברי המין החיצוניים יש מראה נשי (Androgen insensitivity syndrome). יש להם נרתיק קצר וקהה אך ללא איבר מין פנימי.
חריגה נוספת ברחם היא הידבקויות (תסמונת אשרמן) על הרירית הפנימית של הרחם כתוצאה מהפלות קודמות. במקרה זה, דימום הווסת הוא מעט מאוד או לא.
התא השני הוא השחלה. ביציות בשחלה, שהן 2 מיליון בלידה, יורדות ל-400 אלף בגיל ההתבגרות, ועם דלדול שלהן האישה נכנסת לגיל המעבר. לעיתים, השחלות עלולות שלא להתפתח מולדת, או אפילו אם כן, הן עלולות להתרוקן עד הלידה כתוצאה מהפרעה גנטית (תסמונת טרנר). לעיתים, למרות שיש ביציות בשחלות, תיתכן חוסר תגובה להורמוני בלוטת יותרת המוח (תסמונת שחלות עמידה). בכל המקרים הללו, מאחר ואסטרוגן ופרוגסטרון לא יופרשו מהשחלות, לא מתאפשרת מחזור עקב גירוי של רירית הרחם הפנימית (אנדומטריום). במקרים מסוימים אין ביוץ (אנובולציה), ובמקרה זה ישנה כמות קטנה של אסטרוגן, אך אין דימום כי אין פרוגסטרון.
התא השלישי הוא בלוטת יותרת המוח, הממוקמת מתחת למוח. מכאן מופרשים הורמונים הנקראים FSH ו-LH (גונדוטרופינים) המעוררים את השחלות. גידולי בלוטת יותרת המוח המשבשים את הפרשתם (למשל אדנומות יותרת המוח הגורמות להפרשה מוגזמת של הורמון פרולקטין) ידכאו את רמות ה-FSH וה-LH, ובכך ימנעו ביוץ, ובכך ימנעו הפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלה, והמחזור לא יתרחש.
התא הרביעי והעליון ביותר הוא ההיפותלמוס. זהו אזור במוח. מכאן מופרשים מבלוטת יותרת המוח הורמונים המשחררים הורמונים FSH ו-LH (הורמונים משחררי גונדוטרופין). בין הגורמים לאמנוריאה הנגרמת על ידי היפותלמוס, כמה מומים גנטיים, כמו גם גורמים כמו פעילות גופנית מוגזמת, מתח, עצב, ירידה פתאומית במשקל ושינוי אוויר, משפיעים על הפרשת הורמון משחרר גונדוטרופין וגורמים לאמנוריאה. אמנוריאה כתוצאה מירידה מוגזמת במשקל, המכונה אנורקסיה נרבוזה, ומצבים נוספים, הם בין הגורמים לאמנוריאה שמקורה בהיפותלמוס.
כיצד לקבוע את הסיבה לחוסר יכולת לראות מחזור, אילו בדיקות נעשות?
במיוחד באמנוריאה משנית (משנית), הדבר הראשון שיש לשלול הוא הריון. יש לבצע בדיקות הורמונים לאחר שלילת הריון. הורמוני בלוטת התריס והורמוני פרולקטין הם הדברים הראשונים שיש להסתכל עליהם בבדיקות הורמונים. מלבד זאת, הורמונים אחרים עשויים להיות שימושיים בחשיפת הגורם לאמנוריאה. בגישה הקלאסית משאירים את בדיקת FSH ו-LH למאוחר יותר, אך בשלב זה ניתן לחשוף את הסיבה ואין צורך לשאוב דם מהמטופל פעמיים. רמות גבוהות של FSH ו-LH מצביעות על חריגה בתא השני, כלומר השחלה (מנופאוזה מוקדמת, תסמונת שחלות עמידה, תת-התפתחות גנטית של השחלות).
לאחר אי הכללת הריון, הפרשת יתר של פרולקטין ומחלות בלוטת התריס בבדיקות הורמונים, השלב השני הוא מתן פרוגסטרון למטופל.
אם יש דימום עם פרוגסטרון, נוכל להבין: תא 1, כלומר הרחם והנרתיק, תקינים; למטופל יש גם אסטרוגן, אך מכיוון שאין ביוץ, לא מופרש פרוגסטרון. אם אין דימום, או שיש חריגה ברחם ובנרתיק או שאין אסטרוגן.
אם אין דימום עם פרוגסטרון, אז אסטרוגן ופרוגסטרון ניתנים ברצף ביחד. אם מתרחש דימום עם אסטרוגן ופרוגסטרון, מובן כי הרחם והנרתיק תקינים. במקרה זה, עלולה להיות הפלה עקב ההיפותלמוס. גם רמות נמוכות של FSH ו-LH בדם תומכות באבחנה זו.
אם לא מופיע דימום עם אסטרוגן ופרוגסטרון, יש לחשוד בהפרעה ברחם ו/או בנרתיק.
אִבחוּן:
FSH, LH, פרולקטין, הורמוני בלוטת התריס בהתאם למצב, אולטרסאונד משמשות לעתים קרובות שיטות לאבחון. בדיקות CT או MR עשויות להידרש אם יש חשד לפתולוגיה בתוך המוח. לפעמים יתכן שיהיה צורך להתבונן בחלק הפנימי של הרחם באמצעות HSG (היסטרוסלפינגוגרפיה), SIS (סונוגרפיה של עירוי מלוחים) או היסטרוסקופיה.
יַחַס:
הסיבה השכיחה ביותר לאמנוריאה משנית היא הריון, ולכן במקרה כזה יש לבדוק תחילה הריון. אם אין הריון, הטיפול מסודר לפי הגורם. אם ישנן סיבות כמו תת תזונה, חולשה קיצונית, מתח, דיכאון, פעילות גופנית מוגזמת, יש לתקן תחילה מצבים אלו.
אם קיימת הפרעה אנטומית הקשורה לאיברים כמו הרחם (רחם), צוואר הרחם או הנרתיק, הטיפול יהיה ניתוח לתיקון.
אם יש גידול שגורם לייצור יתר של הורמון פרולקטין (הורמון חלב) בבלוטת יותרת המוח במוח, הטיפול יהיה טיפול תרופתי (ברומוקריפטין, קברגולין, תרופות אגוניסטים לתחום) או ניתוח, בהתאם לגודל הגידול. פרולקטינומות קטנות, כלומר מיקרואדנומות, מתכווצות לרוב עם טיפול תרופתי ללא ניתוח, ורמות הורמון הפרולקטין יורדות והמחזור חוזר לקדמותו.
במקרים כמו הפרעת ביוץ (אינובולציה, תסמונת שחלות פוליציסטיות), תרופות המכילות הורמוני אסטרוגן ופרוגסטרון, נעשה שימוש בגלולות למניעת הריון בטיפול.
פרוגסטרון וגיל המעבר
