תלונות כגון אובדן ראייה פתאומי, בעיות בהליכה, כאבי ראש מתמשכים, בחילות והקאות עשויות להיות המבשרים של גידול מוחי. ניתן להביא לשליטה על גידולי מוח, אשר גורמים בתחילה לתמונה מפחידה בשל סכנת החיים שהם מהווים, באמצעות יישום שיטות הטיפול הנכונות בזמן הנכון. מבית החולים ממוריאל אנקרה, המחלקה לנוירוכירורגיה, פרופ. ד"ר. Hakan Oruçkaptan נתן מידע על גידולי מוח.
גידולים ממאירים נוטים להתפשט במהירות ובאגרסיביות.
תאים רגילים בגופנו מזדקנים עם הזמן ומוחלפים בתאים חדשים. מצד שני, תאי גידול מתרבים ללא שליטה ואינם ניתנים להסרה מהסביבה כמו תאים ישנים אחרים. גידולי מוח הם מקבצים לא תקינים של תאים במוח או בסמוך לו. נגעים אלו תופסים מקום בגולגולת ולכן גורמים לסימנים או תלונות קליניות על ידי הפעלת לחץ על המוח.
מחלות נוירולוגיות רבות יכולות לגרום לתלונות וממצאים דומים כמו גידולי מוח. ניתן לסווג גידולי מוח לשתי קבוצות כשפירים, כלומר שפירים וממאירים, כלומר ממאירים. גידולים ממאירים הם סוגי סרטן המתפתחים במוח, גדלים הרבה יותר מהר מגידולים שפירים ונוטים להתפשט באגרסיביות לרקמה שמסביב. כמה גידולים שפירים יכולים להפוך לממאירים עם הזמן.
עלול לגרום לאובדן תפקוד נוירולוגי
בין אם שפירים או ממאירים, גידולי מוח יכולים לדחוף את המוח לצד אחד על ידי גרימת עלייה בלחץ בראש לאחר שהם מגיעים לגודל מסוים, או שהם יכולים לגרום לאובדן תפקוד על ידי פלישה לרקמת המוח או העצבים. אזורים שונים במוח אחראים לתפקודים שונים, ולכן עשויים להתרחש ממצאים קליניים שונים מאוד בהתאם למיקום הגידול.
ניתן לפרט את התסמינים העיקריים של גידולי מוח כדלקמן:
• התקף המטופל (פרק), אם כי מעולם לא לפני כן,
• אובדן תחושה או כוח בחלק מהגוף,
• אובדן ראייה לטווח קצר, ראייה כפולה או אובדן שמיעה
• הפרעות זיכרון והתנהגות,
• הפרעות בדיבור, חוסר איזון ובעיות הליכה
• הפרעות הורמונליות ותסמינים קליניים קשורים (התבגרות מוקדמת, גדילה בידיים וברגליים, הפרעות במחזור החודשי, יתר פעילות בלוטת התריס, מחסור בקורטיזול או עודף...)
• בחילות, הקאות עם כאב ראש
MRI וטומוגרפיה ממוחשבת מספקים בדרך כלל מידע מספיק לאבחנה.
אם יש למטופל ממצאים המעידים על גידול מוחי, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבצע בדיקה נוירולוגית מלאה של המטופל. אם ממצאי הבדיקה מצביעים על אפשרות של גידול, יש לטפל בחולה ב-MRI ובמידת הצורך בטומוגרפיה ממוחשבת נוספת.
למרות שבדרך כלל בדיקות אלו מספקות מידע מספק באבחון הגידול, עשויות להידרש MRI תפקודי (fMR), MR-Angiography, טרקטוגרפיה (DTI) ו/או אנגיוגרפיה מוחית סלקטיבית לצורך קבלת מידע נוסף ותכנון הטיפול. הבדיקות הנ"ל מספקות בדרך כלל מידע כמעט מלא על אופי והתנהגות הגידול, אם כי במקרים מסוימים ייתכן שיהיה צורך לבצע ביופסיה לפני כן.
קל יותר לקבוע את סוג התא ואת ההתנהגות הביולוגית של הגידול
האבחנה הסופית של הגידול נעשית על ידי בדיקה היסטולוגית של רקמת הגידול. פאנלים אימונוהיסטוכימיים וניתוחים גנטיים, אשר שימשו בנוסף לבדיקות שנעשו בשיטות סטנדרטיות בשנים האחרונות, יעילים מאוד בקביעת סוג התא וההתנהגות הביולוגית האפשרית של הגידול וממלאים תפקיד חשוב בבחירת הטיפול האידיאלי. תָכְנִית.
שיטת הטיפול בגידולי מוח צריכה להיקבע בנפרד.
המטרה העיקרית של הטיפול בגידול; המטרה היא להשמיד את הגידול מבלי לפגוע באיכות החיים של החולה או לפחות להאריך את ההישרדות נטולת המחלה עד כמה שניתן. האפשרות הראשונה והחשובה ביותר בטיפול בגידולי מוח היא הסרה כירורגית של הנגע.
הגורמים הקובעים בטיפול כירורגי הם סוג הגידול, מיקום, גיל, מצבו הכללי של המטופל והאם למטופל יש בעיות מערכתיות נוספות שעשויות להשפיע על החלטת הניתוח. עם הסרה מלאה או כמעט מלאה של גידולים שפירים, ניתן להגיע לחיים ארוכים ובריאים ללא צורך בטיפול נוסף.
בגידולים ממאירים יש לתת למטופל הקרנות וכימותרפיה בנוסף לטיפול הניתוחי, ושיטות אלו מפחיתות את האפשרות להישנות המחלה ומאריכות את תוחלת החיים הבריאה. לאחרונה, מכשירי הקרנות המצוידים במערכות מיקוד סטריאוטקסיות יכולים להגביר משמעותית את יעילות הטיפול תוך הפחתת תופעות לוואי אפשריות.
עקב לוקליזציה של גידולי מוח, החולה עלול לפתח אובדן תפקוד לפני ואחרי הטיפול, ובמקרה זה עשויה להידרש תוכנית פיזיותרפיה ושיקום. בחולה עם גידול מוחי, הופך חשוב יותר ויותר להעניק ייעוץ וסיוע פסיכולוגי למטופל במהלך ואחרי הטיפול בגידולי מוח.
