אני מניח שהגיע הזמן להסתובב ולהסתכל על עצמנו במקום להפוך הכל לגברים.כפי שהטבע מעיד הכל בידי נשים.כל עוד אנחנו לא בוגדות באקולוגיה שלנו.
כדי להכיר את עצמנו טוב יותר, להבין אילו טעויות עשינו ולמה, שאלנו את החברים הגברים שלנו סביבנו על מה הם מתלוננים... הם גם ספרו בשמחה מסוימת; התערבות בכל דבר, דיבור יותר מדי, ספקנות, קנאה, סקרנות לגבי חתונה, אובססיה לשלוט בכל דבר... זה היה מאמר הרבה יותר קליל ומשעשע במוחנו עד שדלתה של הפסיכולוגית הקלינית המומחית Ayşegül Denizci מהמכון הפסיכיאטרי באיסטנבול דפקה למעשה, הגענו לשורש הטעויות שגברים רושמים כאילו היו פה אחד, כלומר העובדה שנשים מתכחשות לאקולוגיה שלהן.
מה הבעיה העיקרית שלנו הנשים?
למרות שהאפליה המינית בין גברים ונשים הולכת לקראת איזון בתהליך המודרניזציה, השתתפותן הפעילה של נשים בחיי החברה והעסקים, התפתחותן האישית והבנתן את העולם שמחוץ למשפחה גוברת, ולמרות שהדומיננטיות של נשים גוברת בקרב גברים נשלטים. באזורים, הבעיה נמשכת. מכיוון שהמיניות הנשית מדוכאת כל הזמן מאז החינוך התרבותי, המיניות הגברית מוגברת כל הזמן, ישנה התבוללות גדולה ולא גבר ולא אישה יכולים להתגבר על זה, ואין מפגש. זו הסיבה העיקרית לכך שמערכות יחסים נסדקות.
האם זה נכון שנישואים מנוגדים לטבע האדם?
אני אף פעם לא מאמין לזה. מה שנקרא נישואין אינו מנגנון חוקי. האם אנחנו חותמים כדי לחוקק חוק? החוק עולה בראשנו רק כאשר אנו מתגרשים. אנחנו יוצרים אחדות לסולידריות נגד שוק החיים בחוץ עם חלומות יפים. אבל נישואים מתפרקים כי אנחנו בוגדים במשהו מאוד אקולוגי.
מאיזה גיל נשים מתחילות לחוות את החפירה הזו?
בנות בין הגילאים 18-24 עדיין לא שמו לב לזה. גברים מכל הגילאים רצים אחריהם, אלא אם הם גדלים במשפחה מאוד שמרנית, הם לא מבינים את ההבחנה הזו. בממוצע מתחתנים בגיל 25 (למרות שאנחנו בין הראשונות מבין הכלות הבנות בעולם, אנחנו מדעני ההתנהגות חושבים שזה לא בריא להתחתן לפני גיל 25), ומיניות מוסמכת בנישואין. אולם כיום, אחד מכל שני נישואים מסתיים בגירושים בחמש השנים הראשונות. האישה שמתחתנת לא למען זוגיות, אלא למען שחרור, משילה את העול הזה.
האם נוכל לומר שהאישה הזו חופשיה כעת?
עבור האישה הזו, המיניות עדיין לא נחשבת חופשית, היא לא מודעת לעובדה שהיא יצור חופשי מינית, והפעם היא עשויה להפגין יחס נצמד לגברים שאיתם. בעוד שגברים חיים חיי מין כפי שהם רוצים ומוחאים כפיים, המצב עדיין הפוך לנשים. עם זאת, כאשר אתה מתחיל לנוע מערבה מהמדינה שלנו, זה לא המקרה. המאבק הגדול ביותר של נשים חופשיות(!) בארצנו הוא בעצם הדילמה שחופש מיני לא מוגדר דרך נשים. עם זאת, נשים שלא מודעות לכך מפתחות אובססיות כמו האם אני מכוערת, שמנה, לא מספיק מעוצבת, העור שלי מקומט, אני צריכה בוטוקס. אולם מתחת לכל זה מסתתרת תחושת חוסר ההתאמה של האישה. ותחושת חוסר ההתאמה הזו מועילה מאוד לגברים ולחברה. מצב זה נשמר בהסכמה רבה, שכן הוא אינטרס של כולם מלבד האישה החופשית; רק בגלל שאתה לא מספיק, מכוער, מקנא... אם אתה מוציא את המצב הזה מהחברה, זה כאילו המערכת תקרוס...
האם אנחנו הנשים לא מודעות לכך?
אנחנו לא יכולים כי כשאנחנו מדברים על הנושא הזה, אנחנו נדחפים כפמיניסטים, מיליטריסטים, אנרכיסטיים. לעולם לא נוכל להיות נשים. כשאנחנו נכנסים לזהות האישה הזו, אנחנו יכולים להיות הכל מלבד אישה. אנחנו צריכים להתאפר ולהחמיא לגבר כל הזמן כדי שנוכל להיות אישה. מצויר דימוי שהאישה הפמיניסטית מכוערת ומוזנחת.
מה לעשות כדי להיות נשים מאושרות?
רק אל תיתן לאישה לבגוד בעצמה. לשם כך עליו לשאול את עצמו קודם כל למה הוא מצפה ממערכת יחסים; "למה אתה צריך את הקשר הזה, תסתכל על זה שוב. אתה רוצה להיות מרוצה מהחוויות והשיתוף שלך; לא להעליב, לדכא, להתעלם, להתעלל או להטריד... אתה עובד, אתה מרוויח כסף, אתה מרוויח יותר כסף מגברים בתחומים רבים, אז אתה לא צריך אף אחד". עם זאת, אסור לשכוח שמחיר השחרור הוא בדידות.
האם נשים מפחדות מבדידות?
אחרי הכל, גם גבר צריך אישה. לכן, כדי שלאישה תהיה זוגיות טובה, עליה להיות קודם כל במודעות עצמית ולאחר מכן לתמוך בגבר שאיתו היא תחלוק את חייה כדי להבין את עצמה. כי גבר לעולם לא יבין אישה אלא אם כן האישה תספר לו. פרויד אמר: "הבנתי את הגבר, אבל לא את האישה". אנחנו אפילו לא יכולים להבין את זה בעצמנו כי לאישה שממשיכה את שושלת האנושות יש מבנה שונה ומורכב, והאינטליגנציה הרגשית שלה הרבה יותר מפותחת מגברים. אנחנו צריכים להיות מודעים לכך. ברגע שאנחנו לא יודעים זאת, מתחילה בגידה והחברה בה אנו חיים כעת משתגעת עם ההבנה הזו.
איך אנחנו בוגדים בעצמנו?
אנחנו דוחים את עצמנו. אנו דוחים את הרגשות שלנו, את הסיבה לקיומנו. אנו דוחים את תפקידנו במנגנון החברתי. עולם ללא נשים יהיה גיהנום. לא ילדים גדלים ולא גברים הופכים לגברים. תארו לעצמכם מה היה קורה אם לא היו נשים בעולם. אישה צריכה תמיד לזכור ולדעת את תפקידה בחברה, בהיסטוריה של האנושות.
האם זו מודעות שניתן ללמוד באמצעות אימון?
התנהגויות אלו הן אוטומטיות ודורות. למשל, האם מדוכאת, כמעט כמו שהאב סוגר אותה.בעוד שבת המשפחה הזו מגיבה להשפעה של סכסוך דורי, או אם אני אהיה כמו אמא שלי, יום אחד היא הופכת לסגירה. התפקיד שלי הוא לגרום לנשים להיות מודעות לעצמן מהבוקר עד הלילה...
האם באמת תמיד נשים רוצות להתחתן?
האמירה הזו עובדת עבור האיש. אל תתחתן עם אף גבר, בוא נראה מה יקרה? איך גברים רדפו אחרי בנות לפני 30 שנה? איך הם חיכו מול דלתות בתי הספר התיכוניים, נכון? ואיך הם מרגישים הקלה עכשיו... איך זה קרה? זה קרה כשהאישה בגדה בעצמה. גברים יכולים להגיד שיש לי חמש חברות עכשיו, לא אכפת לי מהילד, תבואו אליי. כל הגברים האלה מתארים את האישה ההזויה הזו. אם אדם לא מודע למציאות שלו, הוא נופל באשליה כי הוא אפילו לא שומע את זעקתו. האישה במצב הזה תמיד צועקת חזק יותר, מנסה לשלוט בכל דבר כי היא חושבת שאין לה שליטה על שום דבר. זה המקום שבו נשים רבות מנסות לשלוט בכל דבר. אישה צריכה להסתכל על האקולוגיה של עצמה ולומר, 'את תמיד נותנת, הו אישה, תרעדי ותתעשת'.
איך אתה תומך בנשים במובן הזה?
הנשים שמגיעות לכאן מתאוששות בכמה פגישות כי לכולן יש אינטליגנציה רגשית מאוד חזקה. הם מיד אומרים 'רגע, מה אני עושה?' האישה מנסה לשלוט בכל דבר כי היא חושבת שהיא לא בשליטתה, אבל השליטה לא עוזבת את האישה. אולם נוצרת תמונה שאינה תואמת את המציאות, כמעט כאילו אין אישה... בואו נראה מה קורה אם אישה לא תלד, מניקה או מגדלת אותה? יש צורך לחשוב טוב על זה.
יש גם אחריות של אמהות...
העבודה של האישה המודרנית קשה מאוד... היא תעבוד גם בפנים וגם בחוץ, והיא תהיה אמא טובה. אבל עולם כזה לא קיים. אם האישה עדיין מנסה להרוויח כסף בלחץ לאחר שילדה ילד, אז יש בעיה ביחסים שלה עם אותו גבר. חובת האב להרוויח ולהביא את הכסף ולשאת יותר בנטל הכלכלי. האישה גם תומכת בגבר להרוויח ולהביא כסף משוק החיים החיצוני. בשלב זה, הגבר לא צריך להרגיש עזוב. זה המקום שבו אנחנו אומרים שאין רמאות. האיש לא רוצה ללכת אלא לרמות, הוא עוזב כי חוסל ונשאר בחוץ.
האם עלינו לבחור בין אמהות או קריירה?
יש צורך לקבל שהדרישות של להיות אמא אינן תואמות את החברה המודרנית. לאחר לידת תינוקה, האישה מתחילה לעבוד שוב על ידי העברת הטיפול למישהו אחר. עם זאת, ההפרדה הזו בין האם לתינוק אינה טובה לשניהם. טבעי שהאם בין הגילאים 0-2 תהיה קרובה מספיק לתינוק שלה כדי לענות על כל צרכי התינוק. אם האם יכולה להביא את תינוקה למקום עבודתה, אם תוכל להניק ולהחליף חיתול, תוכל להמשיך לעבוד. אחרת, הוא צריך לקחת הפסקה מהקריירה שלו. עם זאת, כשהיא חוזרת לעסקים לאחר כמה שנים, האישה מרגישה מוחלשת כי היא מוצאת שהחברים שאיתם עבדה התקדמו והפכו למנהלת משלה. אנחנו מדברים כאן על בעיית מערכת. כשזה המצב, על הגבר לתמוך באישה בלי סוף, לעשות כל מה שהוא יכול לעשות עם זהות אביו ולקחת על עצמו את האחריות הכלכלית עם זהותו העסקית. הבאת ילדים לעולם לפני הקמת יחידת תמיכה זו גורמת לבעיות רבות.
5 הצעות שיחזירו אותך לאקולוגיה שלך
אל תתעלם מהאלימות
ברגע שבחור גס רוח כלפיך, אתה מתעלם מזה. בפעם הבאה הדציבלים יגדלו קצת יותר, אבל עדיין תתעלמו ממנו כדי לא לאבד אותו. בשלבים אלה גבר מגביר את האלימות צעד אחר צעד. למעשה, האיש רוצה לבטא משהו באלימות. על מה האיש הזה מדבר, עצור ותקשיב. למשל, הוא הזדהה עם אמו כי אמו נמחצה על ידי אביו כשהיה קטן, והוא לא יכול לשאת את אותם הדברים באישה. הכאבים הישנים האלה מבעבעים, אבל הוא אפילו לא מודע לזה. בשפה העליזה של מערכת היחסים שלכם, 'אתה גס רוח אליי, אתה רוצה להגיד לי משהו אחר? מה קורה, בואו נגלה ביחד. איך אני יכול לתמוך בך?' כי רק נשים יכולות לתמוך בגברים. כך, גם הגבר יבין שהוא מובן וגם האישה תקים מערכת יחסים אנושית אמיתית עם גבר בפעם הראשונה. סקס הוא עם כולם, אוכל אוכלים עם כולם, אבל אתה לא יכול לעבור את הטראומות הרגשיות האלה עם כולם. זו הדרך היחידה לבסס מערכת יחסים אקולוגית ארוכת טווח, אמיתית.
אל תבגוד באקולוגיה שלכם
כל מה שקשור לבריאות פיזית קשור גם לבריאות רגשית; אז צריך לטפח גם בריאות רגשית. הגוף ניזון ממזונות אקולוגיים, והנשמה ניזונה מרגשות אקולוגיים. כמובן שיהיה קונפליקט, יהיה כאב, כל עוד אנו חיים בהתאם לטבענו בפתיחות ובבהירות בריאה. אנחנו יכולים לחיות במבני בטון ובמגדלי בטון כל עוד אנחנו לא בוגדים באקולוגיה הרגשית שלנו. שאל את עצמך, 'מה לא מספק אותי? למה חסר לי משהו?״ האישה שיכולה לעבור את המחסור הזה תוכל לתאר לגבר איך יהיה לה טוב במקום להאשים את הגבר. במקום להגיד שאתה לא יכול לשמח אותי, הוא יגיד לך איך להיות מאושר.
אל תיפול למלכודת האהבה
מלכודת נוספת שנשים נופלות אליה היא מלכודת הציפייה לאהבה.שיח האהבה כל כך מוגזם עד שארבעה מתוך חמשת הסרטים בקולנוע עוסקים באהבה, וכך גם הספרים.אז מה זאת האהבה הזו? אין כאוס ואין מערכת יחסים בכאוס. זוגיות ונישואים הם דיסציפלינות, הם קדושים. אם אנחנו לא רואים בזה קדוש, אין שום משמעות אחרת בחיים. אותה בגידה בקדושה הופכת לבגידה בעצמנו. יש צורך לחיות את הקשר עם משמעת, כבוד, שיתוף בזרימת הזמן, תמיכה, שימוש בשפה משותפת ושימוש באהבה כמחסן לבישול ארוחות טובות.
קח את זמן הקשר שלך עם העבודה
חיי העסק משתמשים בזמן הזורם המהיר בגלל תחרות עזה. עם זאת, הקשר מתחיל וממשיך כמו ענן. נשים עובדות מנהלות גם את מערכות היחסים שלהן עם בעליהן וילדיהן בעזרת הזהות העסקית שלהן. למשל, אישה שאומרת שתביא את זה לכולם, תעשה את זה, תלך לתיאטרון הזה, תמשיך בקורס הזה לא פועלת בהתאם לאקולוגיה האנושית. גם מערכות יחסים כאלה מאבדות את בריאותן עם הזמן.
אל תשווה לאחרים
הדגש את היכולות שלך, לא את החסרונות שלך. ראה את החוסרים שלך כתומכים בהם, לא מכסים את היכולות שלך. שמור מחברת, רשום את הנכסים שלך בצד אחד ומה אתה רוצה לשפר בצד השני. הוסף את הנכסים שלך למקטע הנכסים בזמן שאתה משכפל אותם. תהיה הקלה לראות את הנכסים שלך גדלים. השתמש במדדים עבור מה שאתה צריך לשפר, אך לעולם לא עבור נכסים. אל תשווה את עצמך לאמא שלך, לחברים שלך או למתחרים שלך. התמקדו כיצד להפוך את הנכסים שלכם להנאה. אל תשכח שלראות את האישה מאושרת משמח גם את הגבר, ותאר לו איך תהיי מאושרת, וכשהוא יצליח, הראי לו את זה.
? עלה CETINKAYA
