סוגי הפרעות חרדה והטיפול בהן

דאגה; זהו מצב רגש טבעי המורגש באופן טבעי אל מול אירועים המאיימים על חיי אדם ואשר מספק אמצעי זהירות שיש לנקוט כדי להגן מפני סכנות, דבר שחשוב מאוד להישרדות האדם. למרות שזה מטריד, החרדה תלויה בהפעלת מערכת האזעקה בגופנו. זה בעל ערך רב בהגנה על עצמך.

בחיי היומיום, כל אדם יכול לחוש חרדה מדי פעם. ביצוע משימות דחופות שצריכות להסתיים בזמן מוגבל, להיתקע בפקק בדרך לפגישה חשובה שצריך לקבוע, לשמוע פתאום רעש חזק בישיבה בסביבה שקטה, או להתנסות בבעיות בזוגיות, כולם יכולים להיות דוגמאות של מצבים מעוררי חרדה בחיי היומיום.

טבעי לחוש חרדה במקרים כאלה, ויש לזה תפקיד של התאמת האדם לסביבה החיצונית, גירוי והפעלה נגד סכנות. תפיסת האירועים של כל אחד שונה. מסיבה זו, חרדה יכולה לנוע בין קלה מאוד לפאניקה. ניתן להזכיר הפרעות חרדה כאשר החרדה יוצאת משליטה ומגיעה לרמה עזה מאוד ומשבשת את התפקוד של האדם.

הפרעת חרדה

המאפיין העיקרי של הפרעות חרדה הוא שהאדם מרגיש כל הזמן עצבני, מתוח, חוסר שקט ומצוקה ללא סיבה ובאופן שאינו יכול למנוע בחיי היומיום. תחושות אלו מלוות בתסמינים גופניים כגון דפיקות לב, הזעה, רעד, לחץ דם גבוה, נשימה מהירה, מתח בשרירים, קשיי נשימה, תחושת חנק, בחילות. בנוסף, אובדן שליטה, הרגשה שמשהו רע יקרה בכל רגע, הפרעות שינה נחוות. המאפיין הבולט ביותר באבחון הפרעת חרדה הוא שעוצמת החרדה משפיעה על חיי היומיום של האדם וגורמת לקשיים ביחסים מקצועיים ובין אישיים. תכונה זו מבדילה בין הפרעות חרדה לבין חרדה רגילה.

הפרעות חרדה משפיעות על רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו של האדם, ואם לא מטפלים בהן, הן עלולות להוביל לבעיות משמעותיות ביחסים חברתיים, מקצועיים ובין אישיים.

הפרעות חרדה מתרחשות בעיקר בגיל ההתבגרות וגורמות להתרחשות אירועי חיים רבים. הפרעות חרדה נפוצות למדי בחברה ושיעור הפרעות החרדה לכל החיים הוא בסביבות 25%. הפרעות חרדה שכיחות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

הפרעות חרדה הן קבוצת אבחון הכוללת הפרעות רבות, לכל אחת מאפיינים משלה, והמאפיין השכיח מכולן הוא חרדה גבוהה. קבוצה זו כוללת הפרעת חרדה כללית, הפרעת פאניקה, אגורפוביה, פוביות ספציפיות, פוביה חברתית, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעת דחק חריפה.

הפרעת חרדה נפוצה

הפרעת חרדה כללית היא דאגה מוגזמת, פחד וחרדה מאירועים רגילים בחיי היומיום. יש להם אשליות שמשהו רע יקרה להם או ליקיריהם. עוצמת ותדירות החרדה אינם מתאימים להשפעה של האירוע החשש. מאפיינים אופייניים של מצב בלתי מציאותי ובלתי נשלט זה הם חוסר שקט, קשיי ריכוז, הפרעות שינה, עייפות ועצבנות.

התהליך הנפשי החשוב ביותר בהפרעות חרדה מוכללות הוא תחושת חוסר השליטה של ​​האדם על הסביבה. מוחו של האדם עסוק כל הזמן בסכנות שעלולות לנבוע מאירועים שהוא אינו יכול לשלוט בהם. הוא עוקב כל הזמן אחר הגירויים שעלולים להוות סכנה פוטנציאלית ומתעלם מהגירויים שאינם מהווים סכנה. הלך הרוח הזה הוא אוטומטי אצל אנשים עם הפרעות חרדה.

אנשים אולי מודעים לכך שהחרדה שהם חווים אינה מציאותית, אבל הם לא יכולים למנוע את החרדה שהם חווים. לפעמים הם עלולים לא להודות שהחרדה שלהם מוגזמת ומופרכת. מכיוון שאנשים חווים תסמינים גופניים הקשורים לחרדה באופן רציף ואינטנסיבי, תסמינים גופניים אלו גורמים לחרדה ממחלה גופנית אצל אנשים. מצב זה מעצים את החרדה וגורם לאנשים לפנות לרופא מסיבות כמו לב, מחלות קיבה, כאבי ראש, צוואר וכתפיים.

השכיחות של הפרעת חרדה כללית בקהילה גבוהה למדי. השכיחות גבוהה יותר בנשים מאשר בגברים.

הפרעת פאניקה

המאפיין העיקרי של הפרעת פאניקה הוא נוכחותם של התקפי פאניקה פתאומיים, בלתי צפויים וחוזרים מאוד. התקף פאניקה הוא תחושה של פחד וחרדה עזים, שאינה קבועה אלא נחווית מעת לעת ומגיעה לרמה הגבוהה ביותר תוך דקות ספורות, המלווה בתסמינים גופניים ורגשיים שונים ותחושת סכנה מתקרבת.

דפיקות לב, הזעה, רעד, דופק גבוה, תחושת חנק, כאבים בחזה, בחילה, סחרחורת, תחושת עילפון, חוסר תחושה, גלי חום, דה-ריאליזציה (ניכור, תחושה לא אמיתית), דה-פרסונליזציה (ניכור מהגוף שלו, תחושת הסתכלות מבחוץ) , תסמינים כמו אובדן שליטה, פחד להשתגע והרגשה שאתה הולך למות. לפחות ארבעה מהתסמינים הללו מתקיימים במקביל ומופיעים בפתאומיות, במקומות בלתי צפויים. התקפות אלו יכולות להימשך בין 5-10 דקות למספר שעות.

אנשים עם הפרעת פאניקה חוששים ששוב יקבלו התקפי פאניקה, הם מודאגים כל הזמן מחומרת ההתקפים והשלכותיהם, והם מראים שינויים התנהגותיים משמעותיים על מנת לא לחוות את ההתקפים הללו שוב. התקפי פאניקה עשויים להראות הימנעות ממקומות ומצבים שבהם הם חיים. זו הסיבה שחלק מהאנשים שיש להם התקפי פאניקה חוששים לצאת החוצה. בַּעַת חוּץ יכול להתרחש.

בַּעַת חוּץ

אגורפוביה היא הימנעות ממקומות שבהם עלול להיות קשה להימלט/להיעזר בזמני סכנה או ממקומות שבהם הם חשים בושה. אגורפוביה היא הפרעת החרדה השכיחה ביותר.

אנשים עם אגורפוביה נמנעים בדרך כלל מהמונים, נהיגה, כבישים מהירים ומקומות גבוהים כמו מעליות, אוטובוסים, מטוסים, שווקים וקניונים. אנשים אלו עלולים לא לצאת כלל מהבית, או שיצאו רק עם אנשים שהם סומכים עליהם. למרות שזה נראה בדרך כלל יחד עם התקפי פאניקה, ניתן לראות אגורפוביה גם לבד.

חלק מהאנשים שיש להם התקפי פאניקה חוזרים מתחילים להתרחק מהמקומות שבהם היו להם התקפים אלה. המצב הזה הפרעת פאניקה עם אגורפוביה נקרא.

פוביה ספציפית

פוביה ספציפית היא פחד עז ומתמשך מאובייקט או מצב מסוים והימנעות ממצבים או מאובייקטים אלו. כל עוד האדם רחוק מהאובייקט או המצב הפובי, אין בעיה. כשהוא נחשף לאובייקט או למצב שהוא חושש ממנו, הוא חש פחד קשה וחווה חרדה שלובשת צורה של התקף פאניקה.

הפוביות הנפוצות ביותר הן גבהים, בתוך הבית, טיסה, ראיית דם, פציעה, מחטים ופוביות מבעלי חיים כמו חתולים, כלבים, עכבישים ונחשים. הפחדים האלה כל כך עזים אצל אנשים שהם עושים מאמץ לא הגיוני להימנע מהאובייקטים והמצבים האלה. לדוגמה, הם עלולים להימנע מלקבל זריקה או אפילו ללכת לרופא, אפילו במחלות קשות, כי הם חוששים לקבל זריקה.

פוביה חברתית

לאנשים עם פוביה חברתית יש פחד לא הגיוני, מוגזם, עיקש מלהיות מושפל או נבוך במצבים חברתיים או מצבים הדורשים ביצועים (כגון מתן סמינר, נאום) ולהימנע ממצבים אלו. הם חוששים שהם יהיו נבוכים או מושפלים, והם מאמינים שהם כל הזמן יעשו טעויות ולא יצליחו. כדי להתמודד עם המצב הזה, הם מנסים לעשות הכל בצורה מושלמת ומושלם. מסיבה זו, הם מגבילים את התנהגותם בסביבות חברתיות או נמנעים מלהיכנס לסביבות חברתיות.

במצבים הדורשים שהייה בסביבות חברתיות וביצוע, מתרחשת תגובת חרדה פתאומית וחרדה זו יכולה להיות בצורה של התקפי פאניקה. בדרך כלל, פובים חברתיים חשים את הרצון להתרחק מהסביבה, מתוך אמונה שאנשים אחרים יבחינו בחרדה ותסמינים גופניים אלה ויושפלו. כתוצאה מכך, עבודתו, בית הספר והפעילות החברתית של האדם מושפעות לרעה, מה שגורם לבעיות בתחומים אלו.

פוביה חברתית מתרחשת בדרך כלל במצבים כמו דיבור בפומבי, השתתפות במסיבה, מפגש עם אנשים חדשים, מפגש/דיבור עם המין השני, דיבור עם אנשים במעמד גבוה כמו הבוס, דיבור בטלפון, צפייה על ידי אנשים אחרים בזמן. עושה עבודה (אכילה, כתיבה וכו'). .

פוביה חברתית מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות ונפוצה יותר בנשים מאשר בגברים.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית

אובססיה פירושה אובססיה. אובססיות הן מחשבות ודחפים עקשניים שנמצאים חסרי משמעות על ידי האדם, חוזרים על עצמם באופן לא רצוני, ואינם ניתנים להסרה ממוחו, והם מפריעים לאדם באופן רציני. הם מנסים לנטרל את המחשבות והדחפים הללו עם מחשבות והתנהגויות שחוזרות על עצמן אחרות כדי להוציא אותן ממוחם, להתעלם מהן ולהיפטר מהן. מחשבות והתנהגויות חוזרות ונשנות אלו נקראות קומפולסיות.

קומפולסיות הן התנהגויות חוזרות או עיסוקים נפשיים שאנשים מפתחים בתגובה לאובססיות חוזרות ונשנות. מטרת הקומפולסיות היא להעביר את תחושת אי הנוחות ולמנוע אירועים מפחידים. עם זאת, הקשר בין האירוע/סיטואציה שהם מנסים למנוע או לעבור דרכו אינו ריאלי. אנשים חוזרים על התנהגויות מסוימות למרות שהם חושבים שזה מוגזם או לא הגיוני, למשל, האם נעלתי את הדלת לאחר שיצאתי מהבית? הם מרגישים נאלצים לנקוט באמצעים לא מציאותיים שחוזרים על עצמם, כמו לבדוק את הדלת שוב ושוב, או לספור כדי למנוע ממשהו רע לקרות לילד שלהם. הקומפולסיות הנפוצות ביותר הן ניקוי, בדיקה ותנועות חוזרות ונשנות.

אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית מתביישים לרוב בהיותם במצב זה ומנסים להסתיר זאת. זה נפוץ בחברה, השכיחות שלו שווה אצל גברים ונשים. גיל ההופעה הממוצע הוא בין 18-30. עם זאת, זה יכול להתחיל מוקדם יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. עם זאת, ניתן לראות את זה גם אצל קשישים וילדים.

הפרעת דחק פוסט טראומטית

הפרעה זו היא בעיה ארוכת טווח המתרחשת לאחר שהאדם נחשף או היה עד לאירוע טראומטי כגון תקיפה מינית, עינויים, מוות, תאונות דרכים או אסונות טבע. לאחר מצבי לחץ כה עזים, אנשים ממשיכים להרגיש את הפחד, חוסר האונים והאימה שחוו במשך זמן רב.

אנשים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית חווים פחד עז והימנעות מגירויים שמזכירים להם את הטראומה, כמו גם פלאשבקים חוזרים ונשנים של האירוע הטראומטי. תסמינים כמו חוסר תגובה, תגובה איטית ואדישות עלולים להופיע גם הם. הם נמנעים מאוד מכל שיחה או אירוע שעשויים להזכיר להם את האירוע הטראומטי.

מהן הסיבות להפרעות חרדה?

ידוע כי מספר גורמים עשויים להיות יעילים בהיווצרות הפרעות חרדה. עשויים להיות גורמים רבים כגון תכונות אישיות, מבנה גנטי, למידה, מתחים אחרונים. לפעמים רק אחד או יותר מאלה יכולים להתאחד ולמלא תפקיד בהיווצרות הפרעות חרדה.

הסיבה לכל הפרעת חרדה עשויה להיות שונה, ובמקרים מסוימים ייתכן שלא יהיה קל למצוא את הסיבה.

גֵנֵטִי

מאפיינים תורשתיים יכולים להיות יעילים בהפרעות חרדה. הסיכון ללקות בהפרעות חרדה עולה אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של הפרעת חרדה או הפרעה נפשית כלשהי. הפרעות חרדה נוטות יותר להופיע אצל אנשים חרדים, מדוכאים, ביקורתיים, בעלי ציפיות גבוהות, לא מאפשרים לילד להתבטא וגדלים במשפחות מדכאות.

אִישִׁיוּת

אנשים עם תכונות אישיות מסוימות נוטים יותר להפרעות חרדה. אנשים שמתרגשים, כועסים, מסוגרים, ביישנים, רגשיים ורגישים נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בהפרעת חרדה.

לְמִידָה

יש אנשים שמפתחים תגובה מסוימת לנוכח אירועים/מצבים מדאיגים, מפחידים או מעצבנים. מאוחר יותר, הם עשויים לחוש חרדה על ידי הצגת אותה תגובה לנוכח אירועים או מצבים דומים. לדוגמה, אדם שהותקף על ידי כלב משוטט עשוי להראות סימנים של חרדה קיצונית, פחד והימנעות, גם כאשר הוא מתמודד עם כלב מחמד מאולף.

אירועי חיים מלחיצים

כתוצאה מאירועי חיים מלחיצים שאנשים חווים בזה אחר זה, הסיכון ללקות בהפרעות חרדה עולה. מתח שנתקל בו בחיים, כמו קשיים כלכליים, בעיות בריאות, אחריות מוגזמת, היסטוריה של חרדה, מתחים תכופים, אובדנים, תמיכה חברתית לא מספקת הם גם גורמי סיכון להתפתחות הפרעות חרדה.

טיפולים בהפרעות חרדה

הפרעות חרדה הן בעיה שניתן להתגבר עליה על ידי קבלת עזרה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כגון פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים.

טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים וטיפולים תרופתיים משמשים בטיפול בהפרעות חרדה.

בפרט, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים יעילים מאוד בטיפול בהפרעות חרדה. טיפולים מלמדים את האדם לרוב להבין את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו, ולנהל חרדה, בנוסף לטיפול בהפרעות חרדה.

בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מלמדים אנשים לסיים את ההתנהגויות הלא רצויות שלהם על ידי שימוש בטכניקות כמו חשיפה, חוסר רגישות שיטתית ולהרפות את עצמם באמצעות תרגילי נשימה ותרגילי הרפיה. בנוסף, על ידי בחינה ומבנה מחדש של מחשבותיהם, אנשים מפתחים גם דרכים חדשות לחשוב על החרדות שלהם וגם דרכים להתמודד עם החרדות שלהם בצורה יעילה יותר.

לשימוש בסמים יש מקום חשוב מאוד בטיפול בהפרעות חרדה. תרופות מקלים באופן משמעותי על תסמיני החרדה. עם זאת, טיפולים תרופתיים לבדם אינם מספיקים. שימוש ארוך טווח בתרופות אלו יכול לשמש רק באופן זמני, שכן הם כרוכים בסיכונים שונים כגון התמכרות. מסיבה זו, יש בהחלט לקחת פסיכותרפיה ולשקול מחדש את המחשבות הגורמות להפרעת חרדה כדי שהאדם יתפקד יותר. מבנה מחדש של המחשבות מפחית את האפשרות להישנות מחלה זו ומאפשר לאדם להיות בעל חשיבה בריאה יותר.

תחושות כמו חרדה ופחד מפני אירועים מסכני חיים הן טבעיות. עם זאת, אם החרדה והפחדים האלה אינם בשליטתך ומשפיעים על חייך באופן שלילי, אתה יכול להתגבר על בעיה זו ולהגן על איכות החיים שלך על ידי קבלת עזרה מפסיכולוג או פסיכיאטר.

exp. הפסיכולוג Nilgün HASAN DEREKOY

doctorsite.com

הודעות האחרונות

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found