אוניברסיטת אוסקודר גם תיקח על עצמה תפקיד חשוב בפרויקט שכותרתו "עץ הרפואה בעבר ובהווה הים תיכוני" שיבוצע על ידי שלוש אוניברסיטאות מטורקיה, צרפת ומרוקו. פרופסור דוקטור. מוחסין קונוק אמר, "הפרויקט הזה עשוי לפתוח דרך 'לחזור למסורת' במונחים של טיפול בפצעים שאינם מרפאים וחיסול מיקרואורגניזמים בעלי עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה, בתקופה שבה עמידות לאנטיביוטיקה מגיעה לשיא ותרופות חדשות אינן זמינות. .
אוניברסיטת אוסקודר ממשיכה להעביר את לימודיה בתחום הביולוגיה המולקולרית כמו גם מדעי ההתנהגות לפלטפורמות בינלאומיות.
טאר, שנמצא בשימוש באנטוליה במשך מאות שנים בשל תכונותיו האנטי-בקטריאליות, האנטי-פטרייתיות וריפוי פצעים, ייחקר באמצעות פרויקט שנתמך על ידי אוניברסיטת Üsküdar.
סגן הרקטור של אוניברסיטת אוסקודר פרופ. ד"ר. Muhsin Konuk הוא המנהל בטורקיה של הפרויקט, Asst. Assoc. ד"ר. Kaan Yılancıoğlu יתקיים כחוקר.
במתן מידע על הפרויקט, פרופ.דר. מוחסין קונוק ציין כי חשוב לקחת חלק בפרויקט שיתבצע לחקירת הזפת, אשר שימשה למטרות שונות את הציבור במשך מאות שנים, ואמר כי לפרויקט יהיו השלכות חשובות על העולם המדעי.
יש לו תכונות חיטוי
פרופסור דוקטור. קונוק אמר, "זהו שמן כבד כהה המתקבל על ידי זיקוק של זפת, עץ, פחם, עצם וחומרים אורגניים אחרים. זפת עץ, לעומת זאת, היא חומר דביק, צמיג, בצבע חום כהה, בעל ריח חזק וחד-מתוק חצי נוזלי. באופן מסורתי, זה מתקבל ערער, אורן וארז.
אנשינו מייצרים זפת ממינים אלו, הנפוצים במיוחד באנטוליה. עם פונקציות האנטי-היסטמין, החיטוי והאנטי-מיקרוביאלי שלה, זפת משמשת באופן מסורתי לטיפול בחלקים פצועים של בעלי חיים, דוחה חרקים, זוחלים כגון נחשים, עקרבים ובעלי חיים כגון קרציות. אמר.
פרופ' ד"ר. מוחסין קונוק גם הסביר את מעורבותו בפרויקט באופן הבא:
"לאחר שפרסמנו את היישומים שפרסמנו ב-Journal of Ethnobiology and Ethnomedicine בשנה שעברה באפיונקראהיסר לריפוי כמה פצעים שהרפואה המודרנית לא יכלה לרפא, קיבלנו הצעה מצרפת לעבוד על הנושא הזה. על פי הצעה זו, החלה כתיבת הפרויקט והפרויקט, אשר נמסר למוסד התומך בצרפת בפברואר האחרון, נמצא ראוי לתמיכה ב-24 בנובמבר 2015".
ייבחנו זפות בשלושה אזורים
בהצהרה כי הזפתים הגדלים בשלושה אזורים בים התיכון ייבחנו במסגרת הפרויקט, פרופ'. ד"ר. האורח סיכם את העבודה שיש לבצע במסגרת הפרויקט באופן הבא:
"בתוך התהליך שיחל בינואר, ייקבעו שיטות המיצוי של הזפתים שיסופקו מאירופה, צפון אפריקה וטורקיה, הדרכים ומטרות השימוש בהן על ידי הציבור. לאחר מכן יבוצעו ניתוחים כימיים של זפתים בעצים ובגיאוגרפיות שונות.
בנוסף, יושלמו מחקרי רעילות של דגימות זפת שונות שיתקבלו מ-3 אזורים אלו. בשלב הבא תיערך הערכה כללית.
כמובן שהישגיו של האדם המיועד לאורך הדורות יוערכו עם הטכנולוגיה והידע של ימינו. בינתיים, הכוונה היא שהנתונים שיתקבלו מיושמים על ידי רופאים בהתאם לנתוני "מדעי התרגום".
בתהליך בו העמידות לאנטיביוטיקה מגיעה לשיא ואין תרופות חדשות, נראה כי תיפתח סיבה נוספת ל"חזרה למסורת" מבחינת טיפול בפצעים שאינם מחלימים וחיסול מיקרואורגניזמים בעלי עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה".
אוניברסיטת Afyon Kocatepe מטורקיה, אוניברסיטת מרקש Cadi Ayad ממרוקו ואוניברסיטת מרסיי (Aix-Marseille) מצרפת ישתתפו בפרויקט כשותפים. בפרויקט ייבדקו הבסיס המולקולרי והתכונות הפיזיולוגיות של שיטת טיפול מסורתית זו, המיושמת במשך מאות שנים. חלק חשוב מהפרויקט יתבצע באוניברסיטת Üsküdar.
במסגרת הפרויקט מתוכננים שלושה מפגשים מדעיים. המפגש הראשון יתקיים בצרפת, המפגש השני יתקיים במרוקו, והמפגש האחרון יתקיים באוניברסיטת Üsküdar. תוצאות הפרויקט ישותפו עם הקהילה המדעית.
